ביקורות ספרים על הספר הנערים מרחוב פאל - מרגנית - ספרי מופת לילדים ולנוער #
|
בחזרה לשורשים.
אינני זוכר מתי בפעם האחרונה הזדמן לידי אוצר כזה. ספר שחושף עצב עדין שהתכסה מזמן בעשבים שוטים של ניסיון חיים, שכבה המאובנת של ציניות ומחשבות מיותרות. ספר שהזכיר לי מדוע אני קורא היום וכיצד זה שהספרים עודם מהווים חלק משמעותי בחיי, על אף שגרת החיים העמוסה והתובענית. ב'נערים מרחוב פאל' מצויה אותה תמצית האהבה לקריאה שהתעוררה בי אי שם בהיותי ילד ונער.
את הספר הזה הביאה לי אמי במתנה בסביבות הגיל תשע. עטיפתו משכה אותי, אך לא התפניתי אליו וכך לאחר ששכב כמה שנים בארון הספרים הוא בסוף נעלם מעיניי, כאילו שקע בתהום הנשייה לעולמים. כשגיליתי ע... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
זהו ספר על שייכות.
הביקורת הזו היא על זרות.
שני צדדים של אותו מטבע. אולי אפילו אותו צד. טבעת מביוס.
קירות ביתי כיסו ספרים, נשפכים על צידי ספות הסלון והשולחן הגדול. זה מה שעשיתי כילד; קראתי.
באנגלית.
וגדלתי, ועברתי ממקום למקום, ויום אחד ישבתי עם חבריי מסביב לפיתות ודיבורים, והבנתי שאני האנגלו-סקסוני היחיד. דיברנו על ספרים, ואני - אני העילג. אני לא ידעתי דבר.
כי כולם קראו בעברית.
באו זרים במקדשי. באתי לביתי והייתי לזר.
איזו אירוניה: אני שקראתי יצירות פאר של אנגליה וארצות הברית בשפת המקור צריך לתרגם את דבריי לעברית. גילי בר-הלל קשרה קשר על ג'יי קיי ראולי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניכרת חיבתם העזה של כותבי הסקירות לפניי לספר "מחנים"(או בשמו המקורי : "הנערים מרחוב פאול") . זכורני, כי בתקופת נעוריי - במהלך שנות ה-60' של המאה הקודמת - שבו שני ספרים במיוחד את לבי . "הלב" של ד'אמיצ'יס ו-"מחניים" (בהוצאת "יזרעאל תל אביב") . אין פלא, כי מאבקיהם של הנערים מרחוב פאול, שהתנהלו במשובת נעורים על מה שהתנהלו, לא יכולים גם כיום שלא לכבוש את לבו של כל קורא - נער כזקן - בתנאי שאינו סוציומטי בעליל . המחבר, פרנץ מולנר, התפרסם לעד על רקע ספרו זה, ברם מוכרח אני להזכיר סיפור נוסף שלו, בשם "פקיד ממשלתי ישר", שבו מוצא עצמו פקיד ממשלתי אחד ויחיד שלא רצה לקבל שוחד, נתון ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברת ילדים היא לפעמים מיקרוקוסמוס של החברה האנושית.
כל מי שמכיר ילדים מקרוב יודע, שילד יכול לאהוב לא פחות ממבוגר;
לשנוא באותה עוצמה ובאותה העקשנות;
לכאוב באותה מידה, לבכות באותו כאב.
הוויתורים הקטנים שלהם קשים לא פחות משלנו, ונשיכת השפתיים שלהם דורשת אותם מאמצים נפשיים, אם לא יותר.
הם נלחמים באותו הלהט למען מה שהם מאמינים בו או רוצים בו.
והתבוסה מרה לא פחות מתבוסתו של מבוגר.
כל מי שמכיר ילדים מקרוב יודע, שחברת ילדים יכולה להיות חברה אכזרית מאוד.
כי חברת ילדים היא לפעמים מיקרוקוסמוס של החברה האנושית.
* * *
הנערים מרחוב פאל הם ילדים ככל הילדים.
... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השנה מלאו 100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. ממרחק הזמן שעבר מזמן כתיבת ספר זה, בסוף המאה ה-19, הקריאה בו היום העבירה בי לעתים צמרמורת, על העתיד המצטייר מתוך פרשת המלחמה בין שתי חבורות הנערים. בפעם הראשונה שקראתי בספר הייתי בן 10 בערך. מהקריאה מאז זכור לי כמה הזדהיתי עם חבורת הנערים, ובמיוחד עם נמצ'ק, כמובן, כשאני משווה את מלחמותיהם עם המלחמות שערכתי עם חבריי - במגרשים השונים ליד הבית, חוצים את גדר גן השעשועים הסגור במשחק מחניים (המציאות של ילדים אשר מתים כתוצאה מהצטננות נראתה בעיני מוזרה מאד).
בקריאה היום, המפוכחת והביקורתית יותר, שמתי לב לערכי אהבת המו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יום המלחמה היה יום אביב נהדר." (עמוד 112)
את הספר "הנערים מרחוב פאל" מאת פרנץ מולנר (הוא "מחניים") קראתי בעת שהייתי בבית הספר היסודי. כמה מתאים שספר זה יהפוך לקנוני באזורינו, כיוון שעלילתו נסובה סביב מאבק על שטח. בפינת הרחובות פאל ומריה שבעיר בודפשט הצפופה והסואנת משמש מגרש ריק שמאחורי גדר הקרשים – המכונה "הגרונד" – לבוקא, נמצ`ק, צ`לה, ברבש, קולנאי ושאר הנערים מ"אגודת השפכטל" מקום כמעט יחיד שבו הם יכולים לשחק מבלי שהמבוגרים יאסרו עליהם כמעט כל הנאה. עולם סודי, מוגן השייך רק להם. זהו חזיון נדיר בכרך גדול שרק מי שנהנה משכמותו יבין את חשיבותו. גם לחברי ולי ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יום המלחמה היה יום אביב נהדר." (עמוד 112)
את הספר "הנערים מרחוב פאל" מאת פרנץ מולנר (הוא "מחניים") קראתי בעת שהייתי בבית הספר היסודי. כמה מתאים שספר זה יהפוך לקנוני באזורינו, כיוון שעלילתו נסובה סביב מאבק על שטח. בפינת הרחובות פאל ומריה שבעיר בודפשט הצפופה והסואנת משמש מגרש ריק שמאחורי גדר הקרשים – המכונה "הגרונד" – לבוקא, נמצ`ק, צ`לה, ברבש, קולנאי ושאר הנערים מ"אגודת השפכטל" מקום כמעט יחיד שבו הם יכולים לשחק מבלי שהמבוגרים יאסרו עליהם כמעט כל הנאה. עולם סודי, מוגן השייך רק להם. זהו חזיון נדיר בכרך גדול שרק מי שנהנה משכמותו יבין את חשיבותו. גם לחברי ולי ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברה נתנה לי את הספר הזה ליום הולדת 11 שלי. (כן, כשאתה מפיץ את עובדת היותך תולעת ספרים בפומבי, אתה מרוויח משהו ♥)
אין לי כל כך הרבה מה להגיד, אז זו תהיה ביקורת קצרה מאוד.
אז קודם כל, בהתחלה, כשראיתי את האותיות הקטנטנות, הדפים הצהבהבים והמילים הגבוהות והקשות, נטשתי את הספר והלכתי לקרוא ספר אחר. (הייתי אומרת איזה ספר.. אילו הייתי זוכרת בכלל)
אבל בסוף נאלצתי לחזור לספר, והתחלתי לקרוא. למען האמת? הבנתי את הספר. בהתחלה הייתי צריכה להתאמץ לקרוא בגלל הקושי והכל, אבל בסופו של דבר זה היה ספר מוסרי וממש טוב. הנערים היו, עם כל הנורמליות וחוסר הפנטזיות, דמויות אמיצות ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היו לי 38 מעלות חום.
מחר בשעה 10 בבוקר עמד להיערך המשחק הגורלי של חצי הגמר של אליפות ביה"ס בכדורגל ואנחנו (כתה ה') עמדנו לפגוש את הנפילים מכתה ז'. הייתי בורג חשוב בהרכב, סליחה על הצניעות.
ואני עם חום במיטה. היה לי ברור שאני משחק או מת או שניהם, כמו שלאמא שלי היה ברור שאני לא זז מהמיטה.
כמה חודשים לפני כן קראתי את הספר הזה, וכמובן שהתאהבתי בנמצ'ק, הילד שהיה ויהיה לעולמים גיבור עבורי, שהגיח ממיטת חוליו ויצא לקרב המכריע על מגרש הכדורגל שלו - ועל חייו.
את שניהם הוא הפסיד וגרם לדורות של נערים כמוני אז (או זקנים כמוני כיום) פשוט לבכות.
אבל כפי שכתבתי, עד יומי האחרו... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יום מחלה טיפוסי, שוכבים במיטה משועממים, מגלים שאין מה לקרוא ומתחילים לחפור בכל הבית.
אבא תמיד חפר לי על הספר הזה וכבר בגיל קטן ניסיתי לקרוא את ההתחלה ומיד נטשתי, אז אתמול ניסיתי שוב. ההתחלה קצת משעממת ואז ניכנסים לסיפור.
הספר מספר על חבורה של ילדים שמשחקים במגרש (לא כזה של כדורגל! פשוט שטח אדמה) בשם הגרונד. חבורה אחרת של ילדים (שיש להם גם שטח משחק, רק פחות טוב) מאימת לפלוש לגרונד.
לפי דעתי זה ספר מדהים! יש פרקים נחמדים ומצחיקים, ויש פרקים עצובים ומותחים, שזה ממש נחמד שיש שילוב של הכל בתוך ספר אחד.
היה ממש קל להזדהות עם הדמיות, לשנוא אותן ולחילופי לאהוב... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלטתי לקרוא קלאסיקה לילדים שכנראה פיספסתי עם השנים (או שקראתי ואני לא זוכרת).
העלילה מתרחשת בשכונה הונגרית, חבורת ילדים שנלחמת בחבורה אחרת, לא הרבה השתנה במשחקי הילדים מאז 1889... אבל הרפואה המודרנית טובה יותר. ;-)
לא ממש התלהבתי, כנראה שעברתי את הגיל בו הספר הזה היה צריך להשאיר עליי רושם והנאה מרובה (כמו חלק מהתגובות פה).... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נהדר, מרגש ומקסים.
עלילה והרפתקאות והומור עם הרבה אכפתיות ואהבת אדם.
דמויות מרגשות ואמיתיות וסוף עצוב... מומלץ מאוד, גם למבוגרים שבינינו.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שקראתיו בילדותי, השגתי אותו לאחרונה שוב והנני מתענגת על הסיפור, על הכתיבה הנפלאה ועל התרגום העשיר שכמוהו לא יודעים לכתוב היום. אינני בטוחה שילדי המחשב, אלה שלא יוצאים לרחוב לשחק יבינו את ההווי המתואר אולם בכל זאת למי שיש ילדים הייתי ממליצה לקנות ומיד ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר גדול, מלחמה, ריגול בגידה וכו' לא אהבתי את זה שנמצ'ק מת, זה היה עצוב ביותר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הזה אבא שלי המליץ לי, שהוא קרא אותו כשהוא היה ילד קטן... ומאז ועד היום הסוף החזק של הסיפור מלווה אותו.
ואני אומרת בשלוש מילים: לא נס ליחו.
עד היום אני מוצאת שכל הסופרים שמנסים להעביר סיפור מרגש על חברות אמת- נשענים (בכוונה או שלא) במידה זו או אחרת על הספר המופלא הזה.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר לתאר את כמות הדמעות שהזלתי בגלל הספר הזה מהיום שקראתי אותו לראשונה כנערה (עוד כשקראו לו "מחניים") ובעשרות הפעמים שקראתי אותו עד היום.
הספר יותר מנפלא. פשוט מרגש ומקסים, ספר חובה מגיל 12 בערך ועד 120. ללא ספק אחד הספרים האהובים עלי ביותר בכל הזמנים.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
