ביקורות ספרים על הספר הלב הקבור

הלב הקבור שמעון אדף. עד עמוד 89 קראתי בספר כמשוטט בין שתי רשויות נפרדות של המין האנושי – הרשות הגלויה ולעומתה הרשות הנסתרת. מכאן הבנתי שאני ניצב בפני בחירה כיצד להתייחס לספר וכיצד להתייחס לסופר. מתוך נקודת מבטה של הרשות הגלויה יכולה לעלות מיד השאלה הביקורתית – "מה שמעון רוצה ממני לכל השדים והרוחות ?" אפשר גם לתהות – "האם הדמיון הפרוע שלו נועד להרשים, לטלטל את מחשבותיי או לבלבל את מוחי עד שלא אבחין בין מציאות ובדיון ?" לעומת זאת מתוך נקודת מבטה של הרשות הנסתרת עולה תמונה אחרת לגמרי, אשר בשלב הזה אני לא יודע מה צופן ההמשך. אם זה המצב אז אין ספק שהספר "ה... המשך לקרוא

טוביה

בסופו של דבר נהניתי מהספר, יש בו לא מעט נקודות מעניינות אבל הייתי צריכה להתגבר על הרבה דברים מעצבנים כדי ליהנות ממנו. אתחיל במה שעצבן אותי: אבא של אמיר הוא הדמות המעצבנת בעולם. מעבר למשחקי מילים הטרחניים שלו, שחלקם ילדותיים ומטופשים וחלקם ממש חסרי היגיון, הוא טיפוס בלתי נסבל בצורה לא הגיוניות. הוא מאוכזב מהבן שלו שהוא רגיל מידי- אבל ככה לא עובדים הורים- הילדים של רובינו רגילים, אבל אנחנו לא רואים את זה ככה. אנחנו חושבים שהם נהדרים. אמיר עצמו אמור להיות ילד רגיל לגמרי (לפחות בתחילת הספר). זה נראה כאילו הסופר לא מכיר ילדים בכלל. אומנם ההישגים שלו ממוצע... המשך לקרוא

אזדרכת

יש קושי בספר וזה הסיפור, משהו בפנטסיה הזאת לא נלעסת תוך כדי הקריאה,השפה יפה, הסיפור זורם, המעברים בין מציאות וחלום טובים,אבל זה לא מספיק לכן דרגתי אותו אמצע.חבל.... המשך לקרוא

מימי

אל הספר הזה הגעתי בעקבות הספר "קילומטר ויומיים לפני השקיעה" של אותו מחבר, שממנו נהניתי מאוד. שמעון אדף כותב יפה. מצוין אפילו. שילוב של קלילות וכובד ראש, והתבוננות רבה. הנה דוגמה, תוכלו לשפוט בעצמכם: "מסיבת יום ההולדת האחד-עשר של אמיר נחגגה בערב קיץ מהביל, בחצר ביתם. המתנות היו שגרתיות, ילקוט של דרגון בול זי, משחק מחשב של ספיידרמן, קלפים של באטמן, דמויות משחק של שר הטבעות, יומנים ומחברות עם כוכבי ערוצי הילדים השונים. בחיבור הברכות לא הושקעו מאמצים יצירתיים; את זה ציין אביו בצקצוק שפתיים, תוך הבעת דאגה אמיתית לגורל שפתו של דור העתיד - ברוב הברכות הופיעו ... המשך לקרוא

נצחיה

אפשר לקרוא לספר, הארי פוטר היהודי. אפשר לראות בסיפור גילויים מסודות הקבלה. ואולי יש כאן הצגה של יסודות קבליים קדומים בתנך המתוארים באותם פסוקים בודדים של מלחמת אברהם באמרפל מלך שינער.( בראשית יד) אפשר לראות בספר את יסודות השפה, מה שהקבלה מובילה אותנו ל"שפת המלאכים" שממנה לשפת הביניים ולבסוף לשפתנו אנו. המוזר הוא שהמחקר המודרני מראה זאת בהמשך: עבודותיהם של שפינוזה , מקרגור,דרידה, חומסקי וחקר המוח היום. המשפט הסתמי שלי האחרון הוא : הספר מראה את עוצמת השפה, המילים והתודעה ככוח החזק ביותר המניע אותנו. ועכשיו לפירוט. בעיירה בדרום הארץ נפגשים , אמיר וט... המשך לקרוא

אורי רעננה