ביקורות ספרים על הספר בדרכים - המגילה המקורית
|
כולם היום פחדנים. הרוב רוצה נוחות וזהו. כמו שאוסקר ווילד כתב "רוב האנשים לא חיים הם רק מתקיימים". ופה פה פוגע הספר ובגלל זה הוא ספר חובה עד היום. וישאר ספר חובה אלא אם כן ישתילו לנו צ'יפים במוח או משהו... בכל מקרה הנקודה היא שגם אז אהבו נוחות כנראה באותה מידה שאוהבים אותה היום אבל העניין היה המורדים. וכן זה מה שהשתנה
הסיפור הוא על מי שהיה מורד היה מורד אמיתי. היה מטפס על רכבות מסע. גונב רכבים ולוקח מה שבא ליד. ולא בשביל רווח אלא בשביל החיים.
אולי בגלל הטכנולוגיה והמצלמות ואולי בגלל שהרומנטיקה גוססת היום כבר לא מורדים היום מתקיימים.
ג'ק קרואק כותב מדהים. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"בדרכים" הוא בועת החמצן הנצחית המטלטלת ומניעה את הנשמות האבודות והכואבות ברחבי היקום הצורב. הכאב הוא הסטרטר המניע את הנפש קדימה – בשעיטת שריקה זועקת וחורטת את צלקותיה כנגד מהמורות הנורמות החברתיות בדרך. אביו ההולמלס והאלכוהוליסט של ניל קסידי ואחיו המת של ג'ק קרואק הם הדלק הבוער במכונה המדממת שחורכת תחתיה את התפיסה לחופש המוחלט בחיים ללא מעצורים ואחריות. הדרך היא בעיני המתבונן, החוויה היא המהות. ההרפתקאה היא מקדש החיים. והתוצאה של שלושתן יחד תהיה סיכום החיים שלכם. כמה אומץ יש לכם לחיות, או למות? ההבדל בין השניים נוטה לתעתע.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"קראת את הספר מיום ראשון 12/05/13 עד יום שבת 02/07/16."
עם המשפט הזה אני חותם את מסעי בדרכים לעת עתה.
הספר התגלגל לידיי במקרה, כשהסרט יצא לאקרנים ומהדורה מחודשת של הספר (עם פוסטר של הסרט) עלתה על המדפים. במקריות רבה נכנסתי באותו הערב לחנות, במקריות רבה עיניי נחו על הספר, ובמקריות רבה משהו מהתקציר מאחורה גרם לי להבין שזה לא סתם ספר. במקריות רבה הספר הזה קיוצ'ץ לי את החיים.
במשך שלוש השנים האחרונות ניסיתי לגשת למסעותיהם של ג'ק, ניל, אלן, פרנק ועוד רבים אחרים לאורך המגילה שנכתבה בשלושה שבועות רצופים. אך משהו בחופש המתפרץ מבין הדפים לא נתן לי מנוח, כל הפעם הרגשתי ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בדרכים" למרבה הפלא הוא ספר מסע.
ספר מסע של שני צעירים חסרי מנוח ברחבי ארצות הברית. ג'ק קרואק שנוסע ובא בין ניו יורק לסן פרנסיסקו עם נחיתות בדנוור וניו אורלינס המגניבה של שנות הארבעים, כשהדברים באמת קרו, וניל קסידי הגדול מהחיים והחצי מטורף שמצטרף אליו, או שאחד מהם נוסע לפגוש את האחר ואז ממשיכים יחד.
זו תקופה שבה לא מעט אינטלקטואלים בעטו במוסכמות ויצאו נגד המימסד, רדפו מוסיקה, כתבו פה ושם והעמיקו את יצירתם בעזרת סמים קלים וכבדים. היו כאלה שישבו במקומם והשפיעו דרך כתיבתם על מה שנקרא דור הביט, כמו אלן גינסברג וויליאם בורוז והיו כאלה שהסתובבו לכאן ולש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא על חבורת אנשים שחייה את הרגע
ופשוט זורמת עם החיים.
הספר מחזיר את הקורא לשנות ה-50 בארה"ב ולרוח החופשית של התקופה
וגורם לנו לרצות לצאת למסע חיפוש עצמי ללא גבולות ומלא בהנאות, ממש כמו גיבורי
הסיפור שעוזבים הכל ופשוט יוצאים להתנסות בחוויות חדשות .
הכתיבה של קרואק שפשוט רושם על הדף את כל מה שעולה על רוחו סוחפת ומהנה .
בקיצור,מומלץ לכל מי שאוהב לקרוא ספרים שקצת שונים מהמקובל ,ומלאים בהרפתקאות שונות ומשונות.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר די בינוני אם כי בעל מטען תרבותי והיסטורי עצום אודות התנועה הבלתי פוסקת של קרואק ממקום למקום בארצות הברית ובמכסיקו בשנות החמישים של המאה הקודמת, ללא רצון (או יכולת) לעצור באמצע. בין לבין, מפגשים עם חברים הזויים, אינסוף סמים, הרס גופני, אלכוהול, אהבה נזנחת, והרבה עוני. התחושה הכללית של הספר: טול תרמיל מבין עיניך ולך לך לאץ כלשהי אשר אהבת, או במילים אחרות צא למסע חובק עולם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירה מוטרפת.
קרואק כתב את הספר הזה (כך אומרים) בנשימה אחת- שלושה ימים ישב עם מכונת הכתיבה שלו ופשוט השפריץ את כל עלילות הנוודות שלו ברחבי ארצות הברית. הטירוף בספר הזה מתבטא בזרם השוצף של הכתיבה, הוא מצליח לפרוס במיטב הביטניקיות שלו את כל הרעב הבוער בו לחיים, את חדוות הנדודים שלו, בלי לומר די.
בסגנון הביט נתקלתי לראשונה בשיר המופלא "אמריקה" של אלן גינזברג (יש גם בתרגום לעברית, אפשר גם לשמוע אותו מקריא ביו-טיוב, עופו לשמוע), בזמנו היה זה סגנון כתיבה פורץ דרך- משהו כמו זרם תודעה טבול באל-אס-די ועסיס חיים.
הוא מספר שם רבות על אירועים ואנשים שהוא פגש בדרך, ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הריח של החופש בתנועה. המרחבים המיתולוגיים של ארהב יחד עם היכולת והדחף לתור. להיות תמיד במקום הבא.
התנהלות לא זהירה ,לקיחת סיכונים. חוסר הקשר לנורמות ולמהוגנות.
קל יותר לעשות את המסע דרך המשפטים של קרואק בלי לשלם את המחיר.
תודה על הנסיעה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז איך מתארים ספר תקופתי? ספר שמשפיע על דור שלם או שניים במעצמה המובילה בעולם ואולי דרכה על רוב העולם?
החיוניות של הספר היא הדבר הבולט ביותר בו- החיוניות של לחיות את החיים עד תומם- על כל מה שהם מציעים או לא מציעים, תוך מרידה חסרת התחשבות ואף מלגלגת על אורח החיים המקובל והמיינסטרימי- של אמריקה העצומה והחזקה והמבולבלת של אחרי מלחמת העולם השניה...
"קח לך אישה ובנה לה בית..." שר שלום חנוך. אז לא. המוטיב של הספר הוא אחר: קח לך מכונית, את החופש שלך וכמה חברים עם ראש פתוח- וצא לקלוט את העולם, לחוות, להרגיש, לעבוד, לאהוב ולממש את חייך (הצעירים) כאדם חופשי על פני ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין,
אחד היחידים שממש סחף אותי אל תוכו.
נותן תמונה מצוינת של ארה"ב בדור הביט.
ספר מצוין לקחת לדרך לארצות הברית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל פעם שאני חוזרת לספר הזה בא לי לארוז תיק, לזרוק אותו לאוטו ולצאת למסע. ואז אני נזכרת שהכי רחוק שיש לי לנסוע זה חמש שעות נסיעה לאילת. ואילת היא לא מקסיקו. ומחר אני צריכה לעבוד.
ואז אני מחזירה את העיניים אל הדפים ויוצאת למסע האמיתי. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יותר מ-60 שנה עברו מאז שבדרכים יצא, ונדמה שהוא לא התיישן בכלל. העמודים הראשונים שלו רומזים לכיוון שבו ינוע כל הרומאן- קרואק מספר על מערכת יחסים שנגמרה, עליה הוא לא רוצה לדבר, ומייד מתפנה לכתוב על דין מוריארטי, הגיבור האמיתי, הפרוע והייצרי כל כך של בדרכים, שנדמה שכל שורה שקרואק כותב כאן קשורה אליו.
העלילה היא פשוט תיאור של כמה מסעות בארה"ב (וגם קצת במקסיקו), אבל זה לא ספר מסעות רגיל, כי קרואק לוקח יחד איתו את השדים שלו, את האפילה שלו. קראתי את בדרכים משהו כמו 3 פעמים ואני עדיין לא יודע בדיוק אילו שדים אלו. אני חושב שקרואק לא בדיוק כותב עליהם בספר הזה, הם יות... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בדרכים" (בשתי גרסאותיו) הוא ספר מקורי, משובח, מרתק ומעניין... אבל לא לכל אחד.
זהו ספרו השני של ג'ק קרואק והוא פשוט יומן מסעות של המספר וחבריו לרוחבה ולאורכה של ארצות הברית ומקסיקו בסוף שנות הארבעים, כשבמקביל זהו גם מסע חיפוש עצמי שלהם. הספר הוא שיר הלל לנפש החופשית, לנון-קונפורמיזם, לאהבה חופשית, סמים, אלכוהול והרבה ג'אז טוב.
הספר נכתב ב-1951 כמגילה ארוכה אבל יצא לאור בארה"ב רק ב-1957 לאחר שצונזר, נערך וחולק ל-5 פרקים שכל אחד מהם תיאר מסע אחד. לאחר למעלה מ-50 שנה החליטו בהוצאת הספרים פינגווין להוציא לאור את הגרסה המקורית (גרסת המגילה) שבה כל המסעות כתובים ברצף ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כפי שגירסאת המונו של האלבום הראשון של הביטלס עדיפה על הגירסא הסטראופונית שהיא פרשנות מרגיזה שיצאה כמה עשורים אח"כ, כך גם הגירסא הבלתי ערוכה והבלתי מצונזרת של "בדרכים". זוהי יצירה ספרותית במובן הרחב של המילה, סיפור שהוא שירה שהוא שטף של מחשבה שקשה להאמין שנכתב כפי שנכתב ומובא לפנינו בגרסא מתורגמת זו. יתחבר אליה כל מי שנהנה מכתביהם של משוררי ביבים מפורסמים, מפנטזיות נדודים וטיולים חסרי דאגות ושתיית אלכוהול מופרזת וחסרת פשרות.
הסיפורים המובאים בגוף ראשון נעים בין תיאורים מופלאים של לילות ג'אז ומוסיקה לבין מרחבים אינסופיים במדינות ארה"ב ומלווים בת... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם אתנסח בקצרה- אני לא חושב שמדובר בספר גדול. אולם, אני מאד ממליץ לקרוא את הספר הזה מפני שמדובר בספר קלאסי בעל חשיבות רבה מבחינה תרבותית. אי אפשר להבין את דור "הביט", ואת שורשי תרבות שנות ה-60 בארה"ב, ללא קריאה של הספר הזה. תהנו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני רוצה הפעם להתחיל דווקא מהסוף, מהשיקולים המעט מוזרים וההרבה מתנשאים של עורכי המהדורה הנוכחית בחול' וגם של אלה שבחרו "ליישר קו" עמם, כאן בארץ, בגירסה העברית : מי שקצת עוקב אחרי מה שאני כותב פה, מכיר כבר את סלידתי מכל מה שנכנס מבחינתי לקטגוריה של לימוד/שינון/הטפה ספרותית... קשה לי מאוד לקבל בהבנה את נקודת המוצא הזו -שכולה מזכירה לי מערכי שיעור קרתניים וארכאיים- שמכתיבה לי ולכם מה לחשוב, איך ומתי... תן צ'אנס, ראבאק, אנשים מנסים לקרוא ספר ואולי גם להנות ממנו !...
ולמה אני כותב את כל זה, תשאלו ?! - הו, שאלה מצויינת ! ובכן יצא ככה שעורך המהדורה האמריקנית, הווארד ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סוג של תנ"ך ואלוהים יסלח לי... (יש לקרוא קודם את הגרסה הראשונה שיצאה)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק קלאסיקה! גורם לך לרצות לברוח היישר לאמריקה של שנות ה-50 ולהצטרף לרוד טריפ המטורף שלו ולכל הדמויות ההזויות בספר....נפלא!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ידוע לי שהספר הזה נחשב ליצירה נצחית והסופר נחשב לגדולי דור ה'ביט', אך לאחר שקראתי את הספר לפי דעתי כל הקסם שלו נובע מהתזמון הנכון שלו, ומה שנחשב פעם למרד נחשב היום לחיי שגרה אצל מספר די גדול של אנשים.
אני בעד כתיבה "זורמת" ואורח חיים שנוי במחלוקת, אך משום מה לא נשאבתי לתוך הסיפור. אולי בגלל התרגום המיושן, או שאולי נולדתי כמה עשרות שנים מאוחר יותר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שיכול להוציא ולהוביל אנשים לקיצוניות שלהם. וזו אחת המחמאות הכי גדולות שאני יכול לחשוב עליהם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אם הייתי קוראת את הספר הזה לפני מספר שנים, סביר שהייתי אוהבת אותו מאוד. אנשים חסרי גבולות הנודדים ביבשת כמעט חסרת גבולות (לפחות בהשוואה ל'ממטולה עד אילת')בדרכים מדרכים שונות וחסרות גבולות אף הן נראו לי בעבר מאוד מושכים.
אבל זנחתי את הספר לאחר כמה עשרות עמודים (הסיפור המלא והמרתק בחוות דעתי הקודמת..) ורק אחרי פסח מצאתי את הפנאי לנסות להכיל אותו.
כנראה שבשנים האחרונות לקחתי פניה צדדית מן הכביש המהיר והמשכתי בה ללא אפשרות לחזור.
רב הזמן רב הדמויות בספר, בעיקר דין מוריארטי חסר הגבול עד כדי התפרקות, הרגיזו והתישו אותי וגרמו לי להרגיש קשישה ויציבה כסל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ג'ק קרואק הוא מהאבות הרוחניים של הביטניקים בארה"ב. בספר מתוארים מסעות שהוא עורך לרוחבה של ארה"ב בטרמפים, באוטובוסים, בהסעת מכוניות של אחרים ובכל דרך אפשרית אחרת.פוגש הרבה דמויות בדרך ומראה דרכם את האנשים האמריקאים (לא הניו-יורקים)של התקופה.לעיתים הוא בחברת 'דין', האלתר אגו שלו,לפעמים הוא בדרכו לפגוש אותו ולפעמים אינו רוצה לפגוש אותו. דין הוא הגבר של הנשים שלא פוחד מכלום,חובב מוסיקה ועושה שטויות (אגב,הוא 'עושה' גם 'שתויות'...).בהחלט ספר טוב ,זורם וקריא שהכניס אותי לאווירת התקופה הרלוונטית.ממליץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעת קריאת הספר הרגשתי כאילו אני נישאת על כנפי התקופה של בדרכים.
קרואק הצליח לכתוב ספר בוטה על חברה פוריטנית . הגיבורים של קוראק הם מאין איים קטנים של טירוף ושפיות בתוך חברה העומדת להתפרק ולהתפוצץ מבפנים . "גשם כבד עומד ליפול" כתב דילן בפסקול של השנים הללו וקרואק כתב את בדרכים כטקסט מסנוור ובועט מלא בתוגה ואנושיות על מה שהיה ולא ישוב . על אמריקה שנעלמה .... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
