ביקורות ספרים על הספר הקמצן [תרגום:נתן אלתרמן]

בקריאת העמודים הראשונים של המחזה נזכרתי בדמותו של מר קראב מסדרת הילדים בובספוג. מר קראב כפי שרובכם בוודאי יודעים היה קמצן. הוא מנהל מסעדת הסרטן הפריך ומנהלו של בובספוג טבח המסעדה. מר קראב הינו בוס מנצל וכל כסף אשר נופל בחלקו שומר בצורה מוקפדת. הוא מכור לכסף ואוהב את הכסף יותר מאשר את סביבתו. נתקלתי בדמות הקמצן לראשונה בסדרת הטלוויזיה בובספוג ובספרות זו הפעם הראשונה שאני קוראת יצירה ספרותית שדמותה המרכזית היא קמצן. המחזה מספר את סיפורו של הרפגון המכונה "הקמצן". הרפגון מאוד אוהב כסף ומכור אליו בצורה חולנית. הוא לא מוכן לחלוק אותו אם אף אחד ואפיל... המשך לקרוא

סימליה

הקמצן מזווית אחרת, אוניברסלית- אינספור מילים נאמרו על המחזה. אינספור גרסאות נכתבו עליו. אינספור הצגות הועלו על פיו. מה כבר ניתן לומר מבלי לשוב על אותם הדברים שוב ושוב? חשבתי וחשבתי ולכן החלטתי להציג בפניכם את הקמצן באור אחר, אור שיחשוף בפניכם טעימה למקורות המחזה. הקמצן זהו אחד ממחזותיו המפורסמים ביותר של המחזאי הצרפתי מולייר. המחזה מתאר גבר מזדקן בשם הרפגון אשר אהבתו נתונה כולה לכסף. להרפגון זה שני ילדים . שני הילדים הללו מאוהבים במושאי אהבה שונים אך אין ביכולתם לממש את אהבתם כתוצאה מקמצנותו של אביהם. הקמצנות של האב היא לב ליבו של המחזה והיא בעצ... המשך לקרוא

סקאוט

בעיה אחת לי ב"קמצן" מאת מולייר: חוסר הביטחון של מולייר בעצמו. וכעת תשאלו, 'על מה את מדברת לעזאזל?' ואני אשיב: 'על השפה הכה גבוהה במחזה שיכולה לנבוע רק מחוסר ביטחון של מולייר בעצמו. כנאמר: מי שחש הוא הכי מבויש (נחרז לפי התלמיד המעט מנודה והמעט מקובל השכיח בעולם).' אחרי שקוראים את המחזה מחוץ לכיתה קטנה עם מזגן מקולקל וילדים צורחים מבינים על מה כל ההתלהבות. מבינים את הדרמה, את העלילה, אפילו את ההומור שמתחבא בתוך השפה הרהוטה מדי. ואם יורשה לי לצטט את הרפגון: "ואני, לראות את קופתי היקרה." (משפט שרק הרפגון יכול לומר בסוף המחזה)... המשך לקרוא

Stingray

לא קל להיות בן או בת לאבא שכסף נמצא בראש מעיניו. דבר זה עלול לגרום, בין היתר, למצב שבו האב יתבלבל בטעות בין הכסף שלו לילדים שלו ויום אחד אולי אפילו ימכור את הילדים שלו תמורת עוד כסף. אני יודע, אני יודע, זה אולי נשמע קצת יותר מדי פסיכי, מופרך ובלתי אמין ואפשרי, אבל חבר'ה, זה מחזה של מולייר. ואצל מולייר הכל אבל הכל יכול לקרות. המחזה, כפי שניתן להבין, מספר על אב קמצן. אבל לא סתם קמצן, אלא קמצן בצורה קיצונית ובלתי נתפסת, עד שהיא משפיעה לרעה על שני ילדיו שבסך הכל רוצים להתחתן, להקים משפחה ולחיות את החיים כמו כולם. בדרך למאבק, שניהם מסתבכים, מתאהבים ובעיקר, מופתעי... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

מדובר בקומדיה-(ומעט)-דרמה נטו. אב נתעב, קמצן, אנוכי ואגואיסט, המפנה זמן לחשוב רק על עצמו, מוצא את עצמו בתסבוכת שעה שילדיו מתאהבים. ולא שזה מספיק, אלא הבן האומלל מוצא את עצמו מאוהב באותה הצעירה שאביו החליט להפוך לאמם החורגת של ילדו וילדתו. מכיוון שנכתבה על ידי צרפתי, כמו כל צרפתי מכובד (אנא אל תקחו את הבדיחה הגרועה הזאת ברצינות), מקום המעשה היה בפריז בסביבות אלף שש מאות ומשהו, נכון לתקופת עלילת המחזה, כנראה. זאת קלאסיקה, מניחה לפחות שכך (הצגה ראשונה: 9 בספטמבר, 1668, כן, נראה לי שזאת כן), היא מוצפת בקיטשיות ובהילה ישנה שכזאת. עם דמויות דרמטיות ו - עוד פעם - קיטש... המשך לקרוא

אנג'ל

שילוב מצחיק של טמטום ותסכול! למחזה שדורות של תלמידים ימשיכו ליהנות ממנו (בתקווה) יש רק צדדים טובים: "הקמצן" לא מסובך מבחינת עלילה. בתחילת כל מחזה יש רשימת דמויות ומצוינים, על פי רוב, הקשרים ביניהם. בדרך כלל מדובר בקשרי דם או נישואים; אך כאן מולייר דואג להצמיד פרט נוסף: מושא האהבה. כשניסיתי לחבר בין ארבע הדמויות הראשיות המאוהבות, התחילה השערורייה: האב והבן מאוהבים באותה בחורה (מריאן, אף כי המתרגם העברי כתב "מריַן", איות שלא הניח את דעתי). מרגע גילוי מפתיע זה ואילך, הקריאה במחזה היא שוטפת ופותחת בתמונה רצינית ושופעת כיסופים של גבר ואישה המסכימים להתאר... המשך לקרוא

נערה עם קעקוע דרקון

איזה מחזה מופלא! כמה צחקתי בזמן הקריאה! שנון ,משעשע ,ציני- פשוט הנאה צרופה! ודווקא השפה הגבוהה אהובה עליי במיוחד. מומלץ!... המשך לקרוא

MIRIAM.B

ראיתי את ההצגה,קומדיה שנונה,והמשחקה המרתק והגדול של ...מאיר מרגלית..כן זה היה מזמן...הייתי בשנות העשרה,והחויה מפעמת בי עד היום!... המשך לקרוא

בני

אני לומדת אותו בכיתה שלי והוא ממש מעניין... אני ממליצה לקרוא אותו... למי שקשה עם שפה גבוהה לא כדאי כי אז הוא לא יבין כלום וחבל... המשך יום מקסים ונהדר =) מור... המשך לקרוא

מור