ביקורות ספרים על הספר שנת הארבה

עוד ספר אקשן אמריקני מבית היוצר של טרי הייז, התסריטאי של כמה להיטים הוליוודים ביניהם 'סחרור מסוכן' עם סטאלון, והסופר של ספר המתח המצליח 'לבד בתאטרון המוות' חוזר אלינו שוב עם 'שנת הארבה' ספר עם הרבה עמודים. אני לא מקנא בסופרי המתח שצריכים להוציא מוצר היום תחת ידם בתקופה שבה הם צריכים להתחרות במבצע הביפרים או בתקיפה באירן, פתאום כל סיפור בדיוני מחוויר אל מול המציאות. כמו שהייז מצטט את לנין: יש עשורים שכלום לא קורה בהם ויש שבועות שעשורים קורים בהם'. אז הסוכן קיין יוצא לסכל ארגון טרור דעשי חדש במותחן קיצבי וסוחף. הספר כתוב במקצועיות ואין בו רגע דל. על החו... המשך לקרוא

וויליאם מאני

חיכיתי הרבה זמן לספר השני של טרי הייז אחרי לבד בתיאטרון המוות.זה היה אחד הספקים הזכורים עליי ביותר. משהו שלא יכולתי להניח מהיד. שנת הארבה אמנם מזכיר במשהו את הרעיון של "לבד בתאטרון המוות" מבחינת האקשן של האדם הבודד שעושה את הבלתי יאמן והיכולות שלו מול הבלתי אפשרי בכל עולם הריגול והחשאיות אבל עדיין יש גם הרבה הבדל. אני מסכימה עם ביקורת אחת שנכתבה פה שבה נאמר כי עדיף היה לחלק את הספר לשני ספרים שונים. לא מצאתי כל כך את הטעם ללכת למחוזות עולם המדע הבדיוני לאחר 400 עמודים של סיפור כמעט אחר לגמרי. יחד עם זאת אני כן נהנתי גם מהחלק האחרון. ברגע ששיחררתי את ח... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

לבד בתיאטרון המוות, ספרו הפנומנלי הקודם של הייז, פורסם בחו"ל ב-2013 ואט אט זלג לישראל ופורסם באיחור מפלצתי של שנתיים. שוב עברו עשר שנים ובחו"ל פורסם שנת הארבה בנובמבר 2023. לו היו חושבים בידיעות ספרים לפרסמו מיד בישראל, משום העניין בלבד בתיאטרון המוות, מי היה בכלל מתייחס אליו אחרי השבעה באוקטובר? אז חיכו וחיכו, ופרסמו באפריל 2025 כשחלק מחנו של הספר זו איראן המפלצתית, המתגלה עד מהרה ביוני אותה שנה כנמר של נייר, נייר טואלט רך במיוחד לטוסיקים ענוגים. וכך, באחת, ישראל הפכה את הספר לדי לא רלוונטי. האם חוסר רלוונטיות זו היא בעיקרה בעוכרי הספר? הלוואי. רידלי קיין, ... המשך לקרוא

מורי

# כל חובב מותחנים יודע, שהמתח בהם בנוי על הפחדים של הקוראים. אם בעבר מה שהפחיד את קוראי המותחנים היה מה שהם כינו "שיגעון" שסיכן, לדעתם, את חיי השפויים, כמו האישה המסוכנת הכלואה בקומה העליונה של הבית ב"ג'יין אייר", והאיש רב האישיויות ב"ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד". המוסדות שכלאו באותה תקופה אנשים שנחשדו בחולי נפשי, היו דומים לגהינום כפי שהצטייר להם, וזה מה שהגיע, לדעתם, ל"משוגעים". בעולם המערבי של היום משגשג הפחד מהאיסלאם, שנראה בעינינו כסוף המערב, כפי שהיכרנו. האיסלאם (הקיצוני, ממהרים להוסיף המדקדקים) בדרך לכבוש את העולם כי מתישהו – יש הנוקבים בשנה מדוייקת – י... המשך לקרוא

yaelhar

אחרי הספר הראשון ספר הביכורים של טרי הייז… שגמעתי וקראתי אותו בשקיקה וגרם לי לא לישון שלושה ימים ברצף מרוב ההנאה והמתח!! הבנתי שיש פה סופר עילוי….!! שם את כולם בכיס הקטן. בעצם לא סופר אלא תסריטאי של סרטים וסדרות מטורפים. כלכך נהנתי מהסיפור והעלילה שתפסה אותי חזק בביצים ולא נתנה לי להניח את הספר הראשון שלו מהידיים לדקה אחת - היה לי קשה אפילו ללכת להשתין מרוב שזה תפס אותי ורק הלכתי מעט לאכול וליכלכתי את הספר כיוון שהספר הלך איתי לאכול ביחד. אחרי שסיימתי אותו בעצב רב - המתנתי בכיליון עינייך לספר הבא של הסופר - תסריטאי הזה חיפשתי בכל מקום מתי הוא יכתוב ... המשך לקרוא

הלוחש לספרים

**** וואלה, החיים שלי בתקופה הזאת, גם בניכוי איראן, הטילים, החטופים, המלחמה וכל הג׳אז הזה זה לא הדבר הכי אייאייאיי אם להתבטא בעדינות, ובכל זאת כשעברתי ליד חלון הראווה של סטימצקי ופתאום ראיתי את הספר הזה, אני חייב להודות שהרגשתי קפיצה קטנה ונשכחת של שמחה ועונג מול ספר חדש, של ״או! הנה משהו שיעשה לי טוב״. אחרי ״לבד בתיאטרון המוות״, הספר הקודם והראשון של טרי הייז, שהעיף אותי ואולי את הרוב המוחלט של מי שקרא אותו, חיכיתי מאוד לספר נוסף שלו, ואני שמח לבשר שלמרות פסקת פתיחה תמוהה, עבודת תרגום מגושמת משהו, משפטים מרמזי-עתיד, בחירות מבניות מעצבנות ו״בטן״ על... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט