ביקורות ספרים על הספר דוקטור בואי אצלי

מירה מגן מביאה לנו את סיפורה של גליה, רופאה בבית חולים, שמתמחה בסרטן הדם. רווקה לא צעירה, ששתי אחיותיה היפות כבר אימהות להרבה ילדים, והן מסתכסכות. גליה נשארת זו שאפורה לגשר ולהבריא את המשפחה. במקביל היא נעה בין החולים שפוקדים את המחלקה, מהם כאלה שהיא נקשרת אליהם באופן אישי, מעבר לקשר המקצועי הרגיל הנדרש, אבל כולנו בני אדם, נכון? ויש לנו גם חולשות. במקביל היא מתאהבת ברופא מהמחלקה, שבדיוק התאלמן, ועל רקע הקשיים של אחיותיה הנשואות, לא ברור לה אם היא רוצה להתחייב לקשר הזה. גליה מגיעה ממשפחה דתית, וזה נוכח מאוד בסיפור, מהשביס והפאה, ועד לשאלות: הוא משלנו? וב... המשך לקרוא

תמר-מילים

דוקטור גליה אושֶׁרי היא רופאה אונקולוגית מצטיינת, אין ספק ביכולותיה המקצועיות ותקשורת טובה עם מטופליה. רובם, על כל פנים. גליה באה מרקע דתי, טרם נישאה ובקשר זוגי עם דר' ענֵר, רופא בכיר, אלמן ואב לשתי דרדקיות שובבות בנות חמש ושמונה. שתי אחיותיה- עטרה הצעירה, נשואה לאיש הייטק- מה שנקרא 'משפחה טובה' מהשומרון ותהילה הבכורה, הנשואה לקצין בכיר בעל שלושה 'פלאפלים' על כתפיו- ברוכות צאצאים. אבל חייה כרופאה אינם קלים. אביו של אחד ממטופליה, צעיר חולה אנוש מעורר בה רגשות דווקא בשל עוצמתו השקטה. אחרת שנטרפה דעתה לאחר אובדן, שינתה את שמה והפכה לאבן נגף בחייה. גם במש... המשך לקרוא

ראובן

"הכי בטוח לציפור בקן שלה אבל מה, משעמם תחת." גליה היא רופאה במחלקה המטולוגית. אנו עוקבים אחר סיפורה בין כותלי בית החולים כאשר ברקע יחסיה עם מטופלים שונים, יחסיה עם בני משפחתה וגם זוגיות שמתפתחת עם פרופסור במחלקה. גליה היא רופאה רגישה שהאנושיות היא כלי מרכזי באופן שבו היא מטפלת. היא סבלנית ומסוגלת לראות את האדם שעומד מולה ולא רק את המחלה. לכן, היא מוצאת את עצמה פעמים רבות לוקחות אחריות רבה מידי על מטופליה או משפחתם ומתקשה להפריד בין חייה המקצועיים לחייה האישיים. כל החצי הראשון של הספר וגם קצת אחריו חיכיתי שגליה תעשה איזו טעות. היא קצת נפלה לקטגוריי... המשך לקרוא

בר

לפעמים אני צריכה שבוע או יותר לאחר קריאת הספר כדי לקבל את הפרספקטיבה המתאימה. פעמים רבות הקריאה מסבה לי הנאה או חוסר הנאה שאינם עומדים ביחס ישר לערך הספר. כמה ימים לאחר מכן, אני מצליחה לדקק את התחושות שלי, לסנן את רעשי הרקע ולבדוק אובייקטיבית מה ערכו. כמובן שאין מושג של אובייקטיביות ביחס ליצירה, כוונתי היא האובייקטיביות של הסובייקטיביות שלי. מבלבל? אני חושבת שכולכם מבינים את כוונתי, או בכל מקרה, מי מבינכם שיודעים שדעתכם האישית איננה האמת הצרופה. גם הספר של מירה מגן נזקק לזמן השהייה כזה. הספר כתוב בכישרונה הנפלא של מירה מגן לניסוח. עברית מצוח... המשך לקרוא

אפרתי

מירה מגן, אחות מוסמכת לשעבר שלמדה סיעוד בבית החולים הדסה, עזבה את התחום לטובת כתיבה – וזיכתה אותנו בשורת ספרים מעוררי מחשבה. ספרה החדש, ככל הנראה האחרון, שואב השראה מעולם הרפואה המוכר לה היטב. בכל ספריה עוסקת מגן בנושאים טעונים ואנושיים – פמיניזם, אמהות חד-הורית, התמכרויות, מורכבויות זוגיות – והפעם היא נוגעת בעדינות ובעומק גם בקונפליקט בין מוסר לתשוקה, בין הגיון לרגש. במרכז העלילה עומדת ד"ר גליה אושרי, רופאה במחלקת אונקולוגיה בירושלים, המצויה בזוגיות עם פרופ' ענר – אלמן ואב לשתי בנות. כשנער חולה מגיע למחלקה עם אביו הכריזמטי, נוצרת בגבולות המחל... המשך לקרוא

לי יניני

יש משפט כזה בהקשר של רופאים: "שלא נזדקק להם". אבל כשתזדקקו להם - הייתם רוצים להגיע לרופא.ה כמו ד"ר גליה אושרי. היא רופאה המטולוגית אשר עובדת עם חולים אונקולוגים. מדי יום היא מקבלת בחדרה אשר בבית החולים (הירושלמי, אני מנחשת, אם כי לא מצוין מפורשות) חולים אשר באים למעקב, והיא זו שעומדת עם המאכלת הדמיונית, ובינה לבינה הרי היא יודעת מי לחיים ומי הלאה. אבל כלפי חוליה תמיד היא עם הפנים אליהם, תמיד מילה טובה בפיה, תמיד תפנה את תשומת ליבם לחצי הכוס המלאה, וגם כשתפרוש להם איזה עתיד לפניהם, אף פעם הוא לא יהיה בהגזמה. הבטחות שווא שאולי לא יתממשו. כזו היא דוקטור אושרי... המשך לקרוא

dina