ביקורות ספרים על הספר כולם במשפחה שלי הרגו מישהו - ארנסט קנינגהם #1

ראיתי פעם סרט די מופרך ששמו היה משהו כמו איחוד משפחתי. בעלילה שם היתה משפחה משוגעת למדי, וגיבור שהיה אמור לבוא עם ארוסתו, רב איתה יום לפני הנסיעה ולכן היא לא באה, במטוס הוא התיידד בשיחה טיפשית עם מישהי וכשהם ירדו מהטיסה המשפחה שלו הבינה בטעות שהיא הארוסה שהם מעולם לא פגשו. מכאן זה התדרדר לקומדיה של טעויות, בחסות הטעות הבסיסית אבל בתגבור המשפחתיות הרבה. כי משפחה זה סרט, תמיד. קבוצת אנשים בגילים שונים עם היסטוריה משותפת וארוכת טווח, עם גילים שונים, רצונות שונים, אינטרסים סותרים לעיתים, עם שפה משותפת ובדיחות פנימיות ועם המון ידע זה על זה. זה יכול לעבוד נ... המשך לקרוא

נצחיה

ולא, לא מדובר במשפחת מאפיונרים עם קוד של כבוד משפחתי, ותינוקות שבמובייל שלהם מסתובבים סמית אנד ווסון וברטה, מדובר במשפחה די רגילה שאיתרע מזלם וכל אחד הרג מישהו, בשוגג, במזיד או סתם באקראי. הסופר, יש לציין, הוא סופר אוסטרלי, סופר של ספר מתח בלש? חיבור שאינו מוכר לי. יש סופרי מתח בריטיים - משובחים, יש סופרי מתח אמריקאיים - יעילים, יש סופרי מתח צרפתים - משובחים או משעממים, אבל אוסטרלים? נשמע מוזר ממש כמו סופת השלג שפוקדת את אתר הסקי האוסטרלי. (בסוף הספר, סטיבנסון ממליץ על סופרי המתח האוסטרליים, אולי אחרי התרגום, אני אמליץ גם). מה יש בסלט הזה? משפחת קנינגהם,... המשך לקרוא

אפרתי

טוב אז סיימתי את הספר לפני בערך חודש, וקראתי עוד כמה וכמה ספרים מאז, ובכל זאת הספר הזה לא ממש יוצא לי מהראש. אין לי ביקורת מאוד שנונה הפעם, אז אני פשוט אגיד שמבחינתי הספר ממש מומלץ. הספר משלב מתח, דרמה ורגעים די קריפיים, עם מלא הומור ושנינויות, וזה שילוב ממש מוזר שגם עובד איכשהו. אני קוראת הרבה ספרי תעלומות רצח, אבל זה בהחלט מהמעניינים שקראתי (יחד עם "ארון סגור" של סופי האנה, ועוד כמה) כן קצת קשה לעקוב אחרי כל הדמויות, אז מומלץ לנסות להתרכז בהתחלה כדי להבין מי זה מי (כי יש כמה שמות די דומים...) בקיצור, חוץ מהעובדה שיסתכלו עליכם *מאוד* מוזר כשתסתובבו עם ספר ... המשך לקרוא

א_ח_ת

לספר הקודם שאותו סקרתי קראו "רשימות על הוצאה להורג". לספר הנוכחי שאותו אני סוקר כעת, קוראים "כולם במשפחה שלי הרגו מישהו". אתם בטח שואלים את עצמכם, מה השלב הבא? איך יקראו לספר הבא שאותו הוא יסקור? "המדריך להורג המתחיל - איך לעשות זאת מבלי להיתפס"? אז הרשו לי להרגיע אתכם - אין לי כל כוונות נסתרות מאחורי קריאת הספרים הללו. זה רק צירוף מקרים מקרי ביותר ותמים לחלוטין. אני נשבע, בחיי. ועכשיו, אחרי שכולכם נשמתם לרווחה, והתקשרתם בחזרה למשטרה על מנת להודיע להם לבצע פניית פרסה עם הניידת כי מדובר באזעקת שווא, אני יכול סוף כל סוף להתחיל בסקירה. *** אם אתם ומשפחתכם ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

# קחו המון פרטים של דברים שקרו לפני, בזמן ואפילו אחרי הסיפור שאתם רוצים לספר. ערבבו היטב. שילפו באופן מקרי פרט וצרפו אותו לסיפור שברצונכם לספר. יקרו שני דברים: האחד תזכו בעניין של השומע, שיתאמץ לחבר את הפרט החדש לפרטים שכבר קיבל. השני השומע יקבל סחרחורת וכאב ראש ויתקשה לחבר את הפרטים לכלל סיפור קוהרנטי. לא בהכרח בסדר הזה. זה מה שקרה לקורא(ת) הספר, במיוחד בחלקיו הראשונים של הסיפור, אך לא רק בהם, כי סיגנונו של סטיבנסון החביב נוטה לבלגן. האיזור שנבחר כדי לספר את הסיפור הוא בית הארחה מבודד ומרוחק מהעולם. מזג האוויר – קר-קפוא כולל סופת שלג, לא מתאים גם לסק... המשך לקרוא

yaelhar

רונלד נוקס היה כומר, תיאולוג, שדרן רדיו וסופר שכתב ספרי בלש בתקופה המכונה "תור הזהב של הספרות הבלשית". אתם יודעים על מה מדובר, התקופה ההיא של אגתה כריסטי ודורותי סיירס ועוד סופרים שהשמות של רובם, אני מודה, לא באמת מוכרים לי. לא כולם יכולים להיות על זמניים. נוקס, בכל אופן, ניסח עשר דיברות לכתיבת ספרות בלשית. הן מופיעות, בצנזורה מסויימת, בתחילת הספר "כולם במשפחה שלי הרגו מישהו" והנה הגירסה המלאה היישר מויקיפדיה: - יש להזכיר את הפושע בחלק מוקדם של הסיפור, אך אסור שהפושע יהיה דמות שמחשבותיה נחשפו לקורא. - כל פעולה על טבעית נשללת כדבר מובן מאליו. - אסור שיהי... המשך לקרוא

רויטל ק.