ביקורות ספרים על הספר ביוטופ

לפני עשרים שנה הרבו להשמיע ברדיו שיר סטלנים אמריקאי שהפזמון החוזר שלו היה: because I got high, וכשקראתי את הספר ביוטופ המנגינה שלו הזדמזמה אצלי בראש, אבל עם מילים שונות. רציתי לקרוא רומן אבל אין עלילה ביקשתי ליהנות מרומן אבל אין עלילה חפצתי לקרוא רומן אבל אין עלילה אין עלילה, אין עלילה, אין עלילה (לה לה לה לה לה) (מכאן ספוילרים) ז'וזף שימל, הוא רווק בן חמישים, כפי שרומז האפוסטרוף בתחילת שמו הוא בן בית בתרבות הצרפתית, ואף מצא בעבר את פרנסתו בהוראה בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטה. עכשיו הוא מובטל, ומלבד דירה בצנטרום הגועש של תל אביב - אבן גבירול פינת שדרות שאול ... המשך לקרוא

בועז

לפני כשנה הלכתי למפגש עם אורלי קסטל בלום ואתגר קרת לרגל 30 שנה ליציאת ספריהם "דולי סיטי" ו"צינורות". במפגש אורלי סיפרה שהיא למדה ב"גימנסיה הרצליה" בתל אביב במגמת ביולוגיה אצל המורה המיתולוגי עמי ברנשטיין. היות שגם אני חלקתי איתה את החווייה הזו, שכללה סיורי "ביוטופ" עם עמי ברחובות תל אביב המפוייחים והמלוכלכים למדי של שנות ה 80' הסתקרנתי מאוד לקרוא את הספר הנושא את השם המבטיח "ביוטופ". יתרה מזאת, על העטיפה מופיע הבית הצר של האמן האוסטרי ארויין וורם, אשר מוצג כעת במוזיאון תל אביב, אבל בחצר הפנימית ולא תקוע על חומה. המוצג הזה עורר בי רגשות רבים ואף יצרתי שני ק... המשך לקרוא

שין שין

בהמשך לספרה הדיסטופי והופך הקרביים (תרתי משמע) "דולי סיטי", מתרכז ספרה החדש ברדיוס הרחובות המפוקק והמפויח המקיף את מתחם לונדון מיניסטור. את גיבורו התמים של הספר, ז'זף שימל, מרצה באוניברסיטה בדימוס ו"תומך קליטה" בהווה מקיפות שתי חבורות : האחת, קבוצת הומלסים צבעונית בדמותם של "מאה ושמונים מעלות" "קווין ג'ובנה" ו"בעל הניילונים" הפוסעים עמוסים עם מרכולתם על עגלותיהם והשנייה, חבורת שומרונים רבת מעללים בראשה מתייצבת סופי האזרחי, עו"ד ונוטריונית. העלילה נודדת עד לחופי נורמנדי שם עובר מיודענו תרגיל עוקץ נדל"ני שאחריתו מי ישורנו. אורלי קסטל בלום מיטיבה לציי... המשך לקרוא

יוסי וינשטיין

ספר משעמם וחסר פואנטה. הררי תיאורים של תכני דירות ודמויות פלקטיות, רזות ומעוררות מיאוס. כתיבתה של קסטל-בלום הייתה תמיד תמציתית אך כחץ מורעל פגעה במטרה וידעה להמית! כעת פג תוקפם של חיציה והקורא מוצא את עצמו גוסס משעמום ורק מייחל שישימו קץ לייסוריו. קשה לי להאמין שמי שנתן ארבעה כוכבים באמת קרא את כל הספר ולא דילג על אי אילו פרקים מיותרים. כנראה החבר׳ה מהוצאת הספריה החדשה באמת מיואשים, משום שלפני שרכשתי את הספר מאתר ״עברית״ קראתי שתיים-שלוש ביקורות משבחות (הייתי צריכה לחשוד משום שרוב ״הקוראים״ שנתנו בין ארבעה לחמישה כוכבים לא טרחו כלל לכתוב מלל) והנ... המשך לקרוא

shila1973

את הספר הזה הכנתי לקראת טיסה, ולכן בעל כורחי סיימתי אותו. הכתיבה מאוד פשוטה, עם תיאורים מעניינים לפרטי פרטים של הווי החיים סביב רחובות אבן גבירול ושאול המלך בתל אביב. הרושם הוא שהסופרת גרה בסביבה, וישבה שנה שלמה בחלון ביתה, או במרפסת, ורשמה את כל המתרחש בצומת הרחובות הנ"ל, עד כדי ירידה לפרטים, והפכה זאת לעלילה פשטנית ביותר: משאיות הזבל, תיאורים מפורטים של חסרי הבית הלנים בכל פינה, הפסקת החשמל, גינות הכלבים, וכד'. ומעל הכול חייו החדגוניים, והמשעממים של מר ג'וזף קימל. אולי בשל כך שמו: "ביוטופ". ואין בספר הזה מאומה מלבד זאת. התחושה היא שגם המעבר לצרפת, וחי... המשך לקרוא

יוסי נינוה

מר ז'וזף שימל הוא גיבור ספרה החדש של אורלי קסטל בלום. לשימל יש נכס נדל"ני בדמות דירה במרכז תל אביב. למעשה הדירה ממוקמת בלב פקק תנועה שאינו נגמר. אוטובוסים רבים עוצרים ליד הדירה ותנועת האנשים גדולה מאוד. הספר כתוב בצורה מצחיקה ומתאר את הטיפוסים הרבים שפוגש הגיבור הרבה מהם הומלסים. ליד הדירה של שימל יש תחנה לחלוקת מתאדון תחליף סם לנרקומנים שנגמלו מהרואין. הגיבור מתאר איך נראים האנשים שבאים לתחנה וכיצד ההתמכרות הורסת את חייהם. לגיבור הספר יש כלב קטן אותו הוא מוציא לטיולים כמה פעמים ביום דרך טיולים אלה נחשף ז'וזף לשלל טיפוסים המשקפים את המציאות המורכ... המשך לקרוא

rea