“כבוגר מערכת החינוך העברית (זרם כללי) חונכתי לתפוס את היהדות כמיקשה אחת, הבנוייה רבדים כרונולוגיים: תורה שבכתב, משנה, גמרא, פוסקים ושו"ת. בראייה זו, התורה שבע"פ היא דיון לעומק בפרשנות לגבי אורח החיים היהודי הנגזר מהתנ"ך, ולכן היא מבארת אותו ומשפרת אותו (וכמובן מעדכנת אותו לאור חורבן בית המקדש). ההלכה היהודית נשענת לפי גישה זו על בסיס אחד - התורה - ומתפרשת בעבודת נמלים שנמשכה מאות שנים על-ידי חז"ל.”
