"נצמדה לדלת. אולי יחזור? שמעה פסיעות מחוץ לחלון. זה הוא? הפסיעות התרחקו — היא לא שבה לישון. המלים האחרונות שאמר: 'אם לא אחזור — תדאגי לעצמך,' לא נתנו לה מנוח. — הציצה החוצה. עדיין לא חשוך מדי. לאט ובשקט סגרה את הדלת, ובלי להביט לאחור הניחה רגל לפני רגל והתחילה ללכת." בתקופת מלחמת העולם השנייה, אשה צעירה פותחת בחיפוש אחר בעלה שעקבותיו נעלמו. מה מניע אותה? כיצד היא שורדת? האם היא מוצאת אותו? האם הוא חי או מת? הספר מבוסס על סיפורם האמיתי של אדל ואיצ'אלה. אדל חצתה יבשות וכ־20,000 קילומטרים — רובם ברגל — בחיפוש אחר אהובה, כאשר לבה משמש לה כמצפון וכמצפן. שנים רבות לאחר מכן, ד"ר הניה שנון־קליין יוצאת למסע בעקבות הסיפורים ששמעה. המחקר המבוסס על עובדות נארג לתוך סיפור הרפתקאות על מסע של גוף ונפש, ועל אהבה פורצת גבולות וזמנים....

סאפה הוא סיפור ארוטי על אישה בשלה שלבה כבה והיא נוסעת למרוקו, ארץ חלומותיה, כדי ללכת בה לאיבוד. מפגש עם גבר צעיר, אבוד אף הוא בחלומותיו, מוביל להתאהבות המרחפת מעל זמנים, תרבויות ומרחקים. הסיפור בוחן את משמעויותיו השונות של המושג “שקיפות”; כל הדמויות המופיעות בו משתקפות אלו באלו, כאילו אדם לאדם הוא ראי המאפשר קבלה עצמית, אך גם מעודד בחירה בשינוי. בפיזור דעת הבחינה בסליל של חוטי רקמה ממשי בצבע כחול מרוקאי שהיה מונח על שולחן הקפה שלפניה. זהו צבע עז שמטרתו לא רק לעורר את המתבונן הבוהה, אלא על פי האמונה המקומית, גם לגרש שדים ומזיקים ... בהחלטת־פתע הרימה את הסליל בידה ומשכה ממנו חוט. היא כרכה את החוט הכחול והמשיי סביב האצבע המורה של ידה השמאלית, יד הלב, בתנועה איטית, חזור וכרוך. נזכרה שראתה תנועה כזו באיזהמ סרט תקופתי על נסיכות־קוסמות ועל אבירים־מכושפים. הנסיכה שבסרט האמינה בכוחו המאגי של לחש בעת ליפוף החוט, לחש ותנועה שיביאו אליה את אהובה. עצמה את עיניה ומיקדה את מחשבתה בעודה מושכת את החוט וכורכת אותו סביב אצבעה, ובכוונה עמוקה, כמו בטראנס, לחשה: “אמיר, אמיר, בוא. בוא אליי.”...