#
על טרנסג'נדרים אני יודעת ממש מעט. מעולם לא עסקתי בנושא ולא הכרתי אף טרנסג'נדר באופן מעמיק. זה אומר שמה שאני יודעת הוא לגמרי תיאורטי – שמדובר באנשים שאינם מרגישים "נכון" במין שאיתו נולדו. לא מדובר דווקא במיניות – כי יש די הרבה אנשים שנמשכים לבני אותו מין ומרגישים שהם במין הנכון (ובדרך כלל, מבחינתם, הם גם במיניות הנכונה). משהו כמו 0.3% – 0.6% מהאוכלוסייה הם טרנסג'נדרים. (זה רק נראה מעט. מדובר בהמ

בעיצומו של קטע הפתיחה, אני שלו. ולמרות שבהמשך, הוא לא מתגלה כספר מופת, הנושא שהוא מציף נכנס אוטומטית לרשימת המיוחדים.

טרנסג'נדרים, אנשים שחיים במין הלא נכון, מבטאים כאן את הכאב, האנושיות, הדיוק, הבערה הפנימית הגוברת ותחושת התלישות, שגורמים ל'על חוט השערה' של <mark>דה רקונדו</mark>, להיות ספר שחשוב לקרוא. ואם יש בו ולו שמץ דיוק, הוא ספר חובה לכל בן אנוש שצועד על הכדור.

תהליך השינוי מתואר בגלים, כשהמשפחה ו

ספר חשוב על הקושי להיות שונה ועל האומץ של אדם להחליט לחיות את החיים לפי נטיות לבו וללכת אחר האמת שלו.

הספר קצר ולמרות זאת לקח לי זמן לסיים אותו  בגלל סגנון הכתיבה. יש בו קטעים שכתובים כמו דיווח וחסרו לי קטעים של תיאור הרגשות של הגיבורים שמתמודדים עם אירוע מכונן ומאד מפתיע בחייהם.

עם זאת, נהניתי מהקריאה ואני ממליצה עליו בחום. זהו ספר שיעזור לנו להבין שצריך להיות סובלניים, ללמוד לקבל את השונה

משפחה בורגנית אבא אמא בן ובת, גרים בצרפת בעיר קטנה, החיים על פני מנוחות, היא, סולאנג' גננת הוא, לורן עובד בתחנות כח אנרגיה והילדים תומא וקלר מוצלחים בדרכם. תמונה פסטורלית...

אבל, מתחת לפני השטח אצל לורן הנשמה סוערת.
לורן הוא/היא אישה בהווייתה בנשמתה ובחשקיה, הוא חי חיים כפולים מסתיר מסולאג' את אותם רגעים מתוקים בה הוא לובש דמות אישה, סינתיה, הלבוש באיפור הפאה גרביונים ועקבים. לורן פוקד את ב