בספר זה כותבת <mark>ריקי כהן</mark> על ילדותה בצל אם חולת נפש. הסופרת כותבת על הקושי הגדול לחיות כילדה מוזנחת בקושי כלכלי ונפשי ובצילה של אימא שנכנסת ויוצאת מאשפוזים פסיכיאטרים.
המחברת כותבת על הידרדרותה של אמה על התרופות שהיא לוקחת שעושות אותה קהת חושים ועל מכות החשמל שכיבו את מוחה של האם.
<mark>ריקי כהן</mark> לא מסתירה דבר ומספרת על הקושי של אביה לשרוד לצד אשתו הלא מתפקדת ולגדל שלושה ילדים בתנאים מאוד קשים.
הסופרת כו

זהו ממואר אותו כתבה הסופרת מס' שנים לאחר מותה של אימה. בממואר זה מתארת הסופרת את ילדותה הלא פשוטה במשפחה קשת יום כאשר בהיותה כבת שבע, אימה חלתה במאניה-דיפרסיה ובשלב מאוחר יותר אובחנה כסכיזופרנית.

הסופרת מתארת כאמור את ילדותה ונערותה, תקופה בה התגלגלה בין בתי אומנה ופנימיות, את הפחד המצמית שהיה לה רוב חייה שמא גם היא תלקה במחלת הנפש של אימה.
הסופרת מקדימה ומתארת את ילדותה האיומה של אימה תחת הור