העיניים הצהובות של התנינים – <mark>קתרין פנקול</mark>

לא מתקבל על הדעת לכתוב על פריז, עיר האורות והאהבות, מבלי להזכיר לקורא מה זו אהבה. ואכן, הסופרת פותחת את ספרה באהבות, בגידות, פילגשים ומביאה דוגמאות על בעל שעוזב את אשתו וילדיו ונוסע עם פילגשו, בעל שהחליט לישון על הספה, מזכירה צעירה שהיא המאהבת של הבוס המבוגר והשמן ועוד כהנה וכהנה. אצטט לדוגמא:

"...אהבותיהם של ג'ראר ובאבט השתלשלו כרומן בהמשכים... הם לא

אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס

אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיחולי מוות.



אַוֵוכ לַה פַּארִי אֶל דוּ סֵר. שתי אחיות יש בפריז: ז'וזפין ואיריס.
ז'וזפין החכמה, המרושלת והמוזנחת נשואה לאנטוניו, לוזר מובטל חדל אישים שבוגד בה עם פדיקוריסטית שקוראים לה מילן. יש להם שתי בנות. אורטנס היא יפהפיה חוצפנית, חשדנית, חמדנית, פ

לא נטשתי אותו. אני מציינת את זה כי לאורך כל הקריאה שקלתי זאת בכובד ראש. לא נטשתי אותו כי בזמן האחרון נטשתי כמה, ולא רציתי להפוך לנוטשת סדרתית. אז נשארתי. לעתים היה מעניין. לרוב היה תפל ומלא בסטיריאוטיפים ובתפיסות רומנטיות שאבד עליהן הכלח.

הסיפור דווקא נראה טוב בהתחלה: ז'וז'פין שהיא אשת איש מפרברי פאריס, בעלת עודף משקל וחוסר ביטחון עצמי, נשואה לבעל שבוגד בה, אם לבת מתבגרת שמזלזלת בה ודוחה אותה,

אני חייב להודות כי הספר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מחד, העלילה קולחת, הוא בנוי היטב והמעברים מאפיזודה לאפיזודה בחיי שלושה דורות אלגנטיים מאד. רוב הדמויות מעניינות וחלקן בנוי בצורה עמוקה ומשכנעת. החשוב מכל, מבחינתי, הוא שתמיד חכיתי לרגע שאוכל לשוב אליו כדי לסיימו. מאידך, ברגעים לא מעטים תהיתי מהו הערך המוסף של הספר הזה מעבר לתיאור יפה כשלעצמו של חיי הגיבורים, מערכות היחסים שהם טווים ולבטיהם. ההשווא

אהבתי לקרוא את הספר למרות שמדובר בסיפור שלא משאיר בסופו שום משקע. פשוט סיפור שכתוב היטב, שנוגע בחיים האמיתיים. אנשים כאלו אני רואה מסביב יום-יום. אנשי המעמד הבינוני עם החלומות הגדולים שמשתברים מול המציאות הקשוחה. ואנשי החלומות הקטנים שלפתע מצליחים ומסתבר להם שכל הדברים שבהם הם השקיעו - לימודים, מוסר אישי ומוסר עבודה גבוה - הכל לפתע משתלם.
הסופרת המוכשרת והתרגום המעולה מצליחים לסחרר את הקוראים בי

ספר מעייף, עמוס בפרטים. מיועד להיות רומן עם סיפורי אהבה מגוונים אבל יצא בליל של סיפורים תפורים בתפרים גסים, המתרחשים בפריז ללא שום ניחוח פריזאי. גם העריכה הלשונית לוקה בחסר הרבה משפטים לא ברורים שמות יחסי המשפחה לא נכונים (במקום גיס צ"ל אב חורג וכו) כנראה חלק מטרילוגיה שאינני מתכונת להמשיך לקרוא.

ספר ממש נחמד, וסופרים צרפתיים בד"כ לא עושים לי את זה. עלילה הגיונית, אין ממש נפילה לקלישאות, אין קיטש מיותר, קריאה קולחת. מתאים במיוחד לימים חמים.

ספר מעולה

השני בטרילוגיה הצרפתית ,אחרי העניים הצהובות של התנינים.
גיבורת הסיפור ז'וז'פין המדומה לצב איטי, הנתונה להתנהגות המתבגרת מצד בנותיה אורנטס וזואה מתחילה לחוות את החיים, את האהבה לגיסה,פילי, את השנאה לאמה אנרייט שמקרה עבר רודף אותה, את תחושת ההתנערות מאחותה איריס.
בנותיה מגלות את פניה של האהבה, זואה לראשונה, אורנטס, שעוברת ללונדון את הצד הקשה והמלהיב פחות.
בשכונה אליה עברו מתחרשים

קודם כל חשוב לדעת שמדובר בספר הראשון מתוך טרילוגיה.
אני ממש בעמודים האחרונים של הספר ומאוד נהניתי ממנו. יש בספר מספר סיפורים מקבילים המתייחסים לדמויות מאותה משפחה.
מצאתי את הספר מעניין וזורם וכמובן שאני סקרנית לראות כיצד הוא יסתיים, אני עוד לא יודעת אם כל ספר עומד בפני עצמו או שהוא יסתיים עם "המשך יבוא...". כך או כך אני בהחלט מצפה לתרגום של הספרהשני ומקווה שההמתנה לא תהיה ארוכה מדי. בכל אופן, מו