<mark>אריק גלסנר</mark> דווקא כן כותב, ועוד איך. הוא כותב כל יום שישי במוסף הספרות של ידיעות אחרונות. האמת? אני לא חסיד של הביקורות שלו. יש לו נטייה לעשות ספוילרים והביקורות שלו הם אמנם ניתוחים מעמיקים לספרים, אבל בסופו של דבר אני מתקשה ברוב הפעמים להחליט אם הוא אהב את הספר או לא אהב אותו. הספר הזה סקרן אותי כיוון שרציתי לקרוא אותו מהצד השני של המתרס.

מה אהבתי בספר?
• את האוקסימורון בשם שלו.

• את עטיפ

הספר של <mark>אריק גלסנר</mark>, "מבקר חופשי" הוא ספר מעניין, ולא רק למבקרי ספרות. והרי רוב מי שכותב כאן בסימניה הוא סוג של מבקר ספרות , אם כי נדמה לי שאין כאן מישהו שזה מקצועו הרשמי
אז מי אני ומה אני שאבקר מבקר מקצועי ובכל זאת הרהבתי עוז ואני ואלפי הדל במנשה והכברתי מילים על ספרו של סיני עוקר הרים וטוחנם הגאון והבקי בתורה וגמרא, וגם בחכמות עם לועז הדוקטור הכסוף <mark>אריק גלסנר</mark>.
ספרו של גלסנר כמו כל דבר בצבא (לפ

שיחה ביני לבין אחותי בת 7
נעה: "הספר שאת קוראת מעניין?"
אני: "לא יודעת..."
נעה: "אז למה את ממשיכה לקרא?"
אני: "לא יודעת..."
נעה: "למה הוא שורף את מה שהוא כותב"
אני: "זה לא באמת,זאת רק כריכה"
נעה: "אם הוא לא כותב את מה יש לו לשרוף?"
אני: "מסתבר שהוא כן כותב"
נעה: "יש לו מכונת כתיבה...את יכולה לקנות לי כזאת ליום הולדת?"


אני לא יודעת בוודאות מה דעתי המוחלטת על הספר הזה.
הספר מתיש. מאד.

אל הספר של <mark>אריק גלסנר</mark> הגעתי בעקבות קריאת הביקורות הספרותיות שלו בידיעות אחרונות.

הספר מוגדר בגב העטיפה כ-"סיפור חניכה של פילוסוף אנטי פילוסופי" שמחליט להוריד את הכיפה הסרוגה לאחר השירות הצבאי ומבקש למצוא גאולה לנפש באמצעות הגוף, או אם תרצו להגיע אל הרוחניות באמצעות הארציות.

היסודות האוטוביוגרפיים ניכרים בספר הזה, והאמוציות הרבות שמובעות בו מקבלות ממד אמין ביותר של מי שחווה את הדברים על בשרו

אתחיל בשורה התחתונה - ספר מעולה!
מה יש בו? לא קל להגדיר או לסכם. בעיניי הספר הוא תרכובת ייחודית של ז'אנרים שונים, ובעיקר מתן דין וחשבון מעמיק, מקיף, אמיץ של הסופר לעצמו ולקוראיו על כמה וכמה עניינים ספרותיים, תרבותיים, הגותיים, ובעיקר פסיכולוגיים ואישיים, של <mark>גלסנר</mark> עצמו על עצמו.
<mark>גלסנר</mark> צולל לכמה תקופות בחייו - בעיקר שתיים: ילדות מתקדמת / נערות מוקדמת, עם דגש רב על המשפחה הקרובה ועל יחסיו עם בת אח

ואוו.... באמת למה אתה כותב?
אם יש משהו שכדאי שלא תעשה, זה לכתוב ספרים!
אחד הגרועים