""שימורי אהבה" של ענבר אשכנזי הוא בגדר קפיצת מדרגה עבור אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה. באמצעות בנייה מתוחכמת של הנרטיב, עריכת קישורים רגשיים ותמתיים – שחלקם סמויים וכמוסים וחלקם גלויים יותר, וישירות וכנות שובות לב, מציעה אשכנזי סיפור שמעורר זעזוע וחמלה גם יחד; סיפור שמצליח להוליך את הקוראים והקוראות עד לקצה ההרסני, המאיים אך גם הנכסף כל כך. זוהי יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת נוכח הפרוזה העדינה מצד אחד, והבוטות הבלתי מתפשרת מצד שני. זהו ספר שאינו "סתם" בועט במוסכמות, אלא מציע חשיבה מחודשת, ניתוח נפשי וחברתי שנדיר למצוא כמוהו בספרות המקור העכשווית." יותם שווימר, עורך הספר האהבה בחייה של עינת, גיבורת הרומן, עשויה מחומרים נרקוטיים; היא ממכרת, הרסנית ומסמאת. אבל במרחב האלים שבו היא מתקיימת מופיעים חרכים להנאה, תשוקה אדירה, נחמה ואושר. בעוד היא קוראת תיגר על טאבואים של סקס ומשפחה, עינת מישירה מבט לחוליים בעברה ובהווה המבולבל שלה: אם חולת שליטה ומדכאת, אח מנוכר, הפרעות אכילה ודמויות גבריות מסובכות. נפשה הגועשת של עינת לא מותירה לה ברירה: עליה לדלות את שימורי האהבה ולעמוד על זהויותיה כבת, כאישה וכמאהבת. האם תצליח להימלט מהמלכודות שהחיים טמנו לה? ואולי אלו מלכודות מדומיינות, והחברה היא זו שמקבעת את האהבה ומונעת את הגשמתה? ברומן הביכורים שלה ממשיכה ענבר אשכנזי לעסוק במוסתר ובמודחק. כמו בקובץ הסיפורים הנועז שכתבה, "בגוף הדברים", היא מפגינה כתיבה וירטואוזית שכוחה בדיוק ובישירות מצמיתים, טורדי מנוחה ומפעימים. "שימורי אהבה" הוא צעד נוסף של אשכנזי בדרכה להפוך לאחד הקולות הייחודיים של הספרות הישראלית הצעירה. ...

שמי גיורא. רונה הוגה אותו בחן, ברכות, בנועם פרוותי. כי רונה אוהבת את הבדידות שלה מופרת, שלא כמו חתול, שאין לו עניין רב בנוכחות רציפה ותמידית. אני נדרש ללוות אותה, ולו בקשר עין, רצוי במרחק שלא יעלה על הושטת יד. רונה וגיורא הוא סיפור על צמד של אישה וחתול – מסוג הצמדים שכולנו מכירים, אבל בעצם לא מכירים כלל. זהו סיפור על אינטימיות, על נפש האדם המסוכסכת, על פילוסופיה חתולית ועל מוות. ומעל לכול – זהו סיפור על הניסיונות העצובים והנהדרים למצוא שותף לחיים. "רונה וגיורא" היא נובלה גרפית הכתובה כמעין מסע של חקר פילוסופי אל נבכי ההתנהגות האנושית; המעשית והתודעתית. קול המספר הוא של גיורא, חתול חד חושים ואבחנה, נדבך נוסף במסורת החתולים הפילוסופיים הספרותיים. הטקסט הוא שלו לגמרי, בעוד רונה, בת האדם שעמה הוא חי, מופיעה באיורים בלבד. לכן מתקיים בנובלה מבט כפול – של החתול גיורא את רונה, ושל הקוראים את רונה וגיורא ומערכת היחסים והכוחות ביניהם. בתנועה רציפה אך מפותלת, ובמבע אלגנטי אך עוקצני מנסחת ענבר אשכנזי את הפערים בין אורחות החיים של שני היצורים, את היעדר היכולת ליצור שיח משותף, ואת הכאבים והמצוקות שבני האדם חווים משום תפיסות עולמם והתנהלותם. אשכנזי מאירה את הדפוסים, ההרגלים והמוסכמות ומבקרת את ההליכה בתלם, שהיא בלתי נמנעת עבור בני האדם. אך זהו אינו כתב אישום ביקורתי, אלא סיפור נוגע ללב על שותפות גורל, על חברות ודאגה, על היופי שבאפשרויות אחרות ולא מוכרות; סיפור על מסתורין שיכול להיחשף אט-אט רק כאשר זה שמגלה אותו הוא יצור חידתי כמו חתול. את האיורים בחרה אשכנזי לעשות בטכניקה מעורבת – רישום בעט, וקולאז'ים של גזרי נייר והדפסים. יחדיו יוצרים הטקסט והאיור יצירה שלמה, דיאלוגית ומעוררת מחשבה. ...

לפני שהאדמה תרעד היא תרשים גאולוגי לחיי הנפש של אישה בשלהי חייה. הנובלה עוסקת באזורי החיכוך שיוצרים תפקידיה בעולם. ברגישות ובחמלה משורטטים קווי גבול השייכות החברתית והמשפחתית והמאמץ הכביר הנדרש לחדור למרכזן ,להיאחז ולהישאר בם. בניסיון להרחיב את השליטה בחייה דוחפת רננה את דיירי הבניין להסדרה והאצה של פרויקט חיזוק הבניין לרעידת האדמה הצפויה. בד בבד עם ההכנות לתזוזת הלוחות הטקטוניים ולקריעת הקרקע, חלות רעידות בקרומי המשפחה הקטנה שבנתה. בין התמורות הגדולות בחייה מייצרת רננה שיח עם עצמה. את הקול הפנימי מכנה "שבתאי" ומשאילה לו את צלמו של הטרנספורמטור הנשקף מחלונה. בדיאלוג שביניהם מטילה עליו רננה את תפקידו של הסיסמוגרף הרגשי – זה שאמון על רישומם ומדידתם של התנודות והגלים המתרחשים מתחת לפני השטח. מעל פני השטח מתרוצצים הדיירים בהכנות והתכנונים לקראת השבחת הנכס וחיזוק הבניין, מתחת לפני השטח זעזועים ותנודות משנים את פני הדברים. שני התהליכים מתכנסים לכדי דחיקתה של אישה החוצה ממרכז החיים. בנובלה קצרה זו, נערך רישום מדויק ועדין של שלל תנועות ומהלכים המביאים לפיחות במעמדה של אישה בעולם, טשטוש בזהויות שלה וניסיונותיה הכבירים לנווט את אלו ולמזער נזקים, כל זאת - עד למוצא היחיד המתקבל על הדעת. לפני שהאדמה תרעד הוא רומן יוצא דופן מאת אחת הסופרות המקוריות בישראל. הוא בוחן באמצעים מפתיעים תמות מורכבות של אימהות, אשמה, זהות עצמית אל מול המבט החיצוני השיפוטי, ואת האופן שבו אישה נושאת על עצמה את תפקידיה .בספר זה מביאה ענבר אשכנזי את כתיבה לשיא חדש, וממשיכה את העיסוק ביחסי פרט-חברה ללא חשש לגעת במקומות הרגישים והנפיצים ביותר. ענבר אשכנזי, כלת פרס היצירה לסופרים עבריים, היא מחברת הספרים בגוף הדברים, שימורי אהבה, הם היו שניים ויוצרת הנובלות הגרפיות רונה וגיורא; ו93 קילומטרים (בשיתוף עם ליאת חיל)....

בגוף הדברים מקבץ בתוכו סיפורי יתמות מוחשיים עד כאב, סיפורים קצביים, בוטים הטומנים בתוכם אלימות. המחברת אינה חסה על הקורא. ללא סלחנות או חמלה, מציגה דינמיקה אלימה של גוף ונפש, תוך חשיפה בוטה של הפרטים הקטנים והמוצנעים ביותר בנפשם ובגופם של גיבוריה, שכמו מסתובבים במבושים גלויים, מדברים את מצב הנפש מבעד לגוף. הספר מציג בחושניות מוקצנת את המהלך הקצר שבין גירוי לפעולה ואת האמת הבלתי מתפשרת שבאמצע. בגוף הדברים מתאר עולם מוזר, חונק, אלים ומעיק, בצבעים חזקים ורישומים פלסטיים עזים ומעוררי השראה. כל זה, בכתיבה נקייה, ריאליסטית, קולחת, עשירה ואפילו פיוטית. בגוף הדברים הוא ספר שבו הגוף מדבר: כשמטילים בו מום או כשמביטים בו בתום; כשחומדים את הבשר וחודרים אל נקבוביותו , כשנזכרים בילדותו עסיסת החיים, או מדחיקים את זיקנתו הנפולה והמקומטת – הגוף נוכח והוא מרכז ההתרחשות. ללא העמדת פנים , ללא התחסדות ובלי טיפה של בושה מוצג ההלך הנפשי של הגוף כפי שהוא: בודד, נפלא , משוכלל ומלא קסם. בגוף הדברים בוחן את האורגניזם האנושי תחת מצבים קיצוניים מחד, ובנאליים מאידך, והתוצאה – מכת אגרוף בלי כפפה. בגוף הדברים הוא ספרה הראשון של ענבר אשכנזי. הקובץ מכיל עשרה סיפורים קצרים וסיפור גרפי אחד, "קורות נדודי שנתי", שפורסם באתר של הגלריה לאמנות ברוקלין, ניו יורק במסגרת הפרוייקט The scatchbook project 2011 . ...

"זה עידן של קסמים ושל פלאות," ד"ר בנצי גוטמן אמר להורינו. והמשפט הזה חתם את שמנו. את גורלנו. את חיינו ואת מותנו. הגיבורה, או נכון יותר — הגיבורים של הספר הזה הם ציונה, המתייחסת לעצמה בלשון רבים בשל מום נדיר שעמו נולדה אשר הכפיל את כוחו ועוצמתו, והפך — בהיעדר מינוח קליני מתקבל על הדעת — ל"זנב איתן". אותו זנב נהייה חלק בלתי נפרד ממנה, אך עליו להישמר בסוד מפני החברה. ומי היא אותה ציונה — ברייה אומללה שחייה הם סבל מתמשך? אישה מלאת תשוקה הכלואה בגוף מפלצתי? נפש רגישה וחדת עין שמעבירה את ימיה בשוליים? ואולי היא עיוות של דימוי הצבר הישראלי, שבהיעדר הפאתוס נחשפת הדחיה ההרסנית של כל מי שאינו "מתאים". ברומן מסעיר זה, שטרם נראה כמוהו בספרות העברית, מנסחת ענבר אשכנזי את הטרדות של המין האנושי באמצעות דמות ראשית מופלאה, קריאת תגר על מוסכמות, ושפה נוצצת מדימויים בלתי נשכחים. מסלול חייה של ציונה נמסר מהמבט של זו שנמצאת בצד, שאינה לוקחת חלק, ומשום כך, הוא גם שופך אור על אלו שאינם מסבים פניהם אל המחשכים. כי הנס של ציונה, הוא הגיהינום שלנו....