“שימורי אהבה/ענבר אשכנזי
Love Cans/Inbar Ashkenazi
עריכה: יותם שווימר.
הוצאה, פרדס, 2015
205 עמ'.
אין הרבה ספרים שקוראים תיגר על טאבו במסגרת סקס ומשפחה, אך כדי להבין את הסיפור, עליכם להכיר את הנפשות הפועלות.
מלכה היא האם השולטת, בעוד האב מראה דאגה לעינת ולאברי, בין אם זה מילה טובה או טפיחה על הכתף, בעוד מלכה נועצת מבטים או מבקרת אותם ודואגת לרשום אותם לחוגים.
כשמלכה רשמה את עינת לשיעורי מחול כשהייתה בת 12, היה לה הקפדה חזקה לגבי מה שתאכל עינת, ובתה החלה בדיאטה כבר בגיל מוקדם.
"זה לא מבנה הגוף, ואין טעם להחמיר את הדיאטה, גם כך הילדה כחושה וצנומה ואין שריד לבניית שרירים מתאימים על השלד." (עמ' 55).
אהבה, הערצה ואפילו פרגון היה חסר מצד מלכה, בניגוד לבעלה יגאל שניסה לתת יחס לילדיו.
"זה לא ניחם אותי. מוזר. קשה לי גם היום לשים את האצבע המדויקת לסירוב שלי להתנחם, לסירוב שלי לקבל את אהבתה המוצהרת. לא פעם אמרה לי שהיא אוהבת." (עמ' 63).
אברי, הוא האח המנוכר, עזב את הכל, וניתק את הקשר.
"הוא בטח בצד החשוך של כדור הארץ." (עמ' 42).
המשפחה מנותקת מהעולם, כולל חברים וחברות שלא מבקרים את אברי ועינת, בעקבות האם – מלכה ויש לה סיבות.
"על פי תפיסתה, היה עלינו להישמר מכולם. (...) היא ניהלה אותם ואותנו ביד רמה של הקפדה וקשיחות לב. (...) חונכנו לנתק בריא מאנשים. לפחד שורשי מהזולת המאיים." (עמ' 64-65).
עינת עורגת לאהבה ולהרגיש נאהבת, אך במקום למצוא אהבה מחוץ למסגרת המשפחתית, היא מוצאת אהבה בתוך המשפחה, עם האב יגאל, ולחלופין עם אחיו התאום ערן.
היא לא מכירה משהו אחר בעקבות הניתוק מהעולם, ובשבילה זה נורמלי.
לעינת יש הפרעות אכילה אשר התפתח עם השנים של אכילה קפדנית מצד אמה, אפילו מחביאה אוכל בחדרה. "את ניהול האינוונטר של המזונות האסורים ניהלתי בכתב הפרשות הנמלים שלי. כמו אוצרת אוסף נדיר ומפואר ניהלתי את מלאי המזון שהצלחתי להחביא, היות שגרגרנות נחשבה בעיני אמי לגדול חטאי האנוש." (עמ' 152-153).
למרות שיש לה את אהרון, גוי כבן זוג. היא עדיין לא יכולה להתנתק מהעבר.
הספר מסופר מנקודת מבטה של עינת, הרגשות, הפחדים ואפילו תחושת עונג. הספר אכן שובר את הנורמה, והייתה ממליצה אותו למבוגרים עם ראש פתוח, הרי העולם הוא לא רק שחור ולבן, ולפעמים צריך להציג את כל הצבעים לטוב ולרע.
תמונת הכריכה תואמת את תוכן הספר, מבחינת הרגשות הסגורים מהעולם, מהמשפחה, וגם מהדמויות עצמם.
ענבר אשכנזי אכן קראה תיגר על הטאבואים במסגרת המשפחה.
על גב הכריכה:
האהבה בחייה של עינת, גיבורת הרומן, עשויה מחומרים נרקוטיים; היא ממכרת, הרסנית ומסמאת. אבל במרחב האלים שבו היא מתקיימת מופיעים חרכים להנאה, תשוקה אדירה, נחמה ואושר. בעוד היא קוראת תיגר על טאבואים של סקס ומשפחה, עינת מישירה מבט לחוליים בעברה ובהווה המבולבל שלה: אם חולת שליטה ומדכאת, אח מנוכר, הפרעות אכילה ודמויות גברים מתוסבכות.
נפשה הגועשת של עינת לא מותירה לה ברירה: עליה לדלות את שימורי האהבה ולעמוד על זהויותיה כבת, כאישה וכמאהבת. האם תצליח להימלט מהמלכודות שהחיים טמנו לה? ואולי אלו מלכודות מדומיינות, והחברה היא זו שמקבעת את האהבה ומונעת את הגשמתה?
ברומן הביכורים שלה ממשיכה ענבר אשכנזי לעסוק במוסתר ובמודחק. כמו בקובץ הסיפורים הנועז שכתבה, בגוף הדברים, היא מפגינה כתיבה וירטואזית שכוחה בדיוק ובישירות מצמיתים, טורדי מנוחה ומפעימים. שימורי אהבה הוא צעד נוסף של אשכנזי בדרכה להפוך לאחד הקולות הייחודיים של הספרות הישראלית הצעירה.”
