מאיה בז

מאיה בז'רנו

סופרת


1.
2.
"כי ברב חכמה רב כעס הוסיף דעת יוסיף מכאוב" אמר קהלת, בהסמיכו את הכעס לחכמה ולכאב. תוך כדי עיון והתבוננות בכעסים שלי ושל )ולתי מצתי את הכעס מרתק ויפה להפליא, זה הכעס המופנם של המחשבה ככות עיוני יצירתי ורוחני, כעס ממוקד וטעוו באמירה שמבקשת לשנות משהו כנגד משהו, בעד משהו, בגלל משהו. תודתי נתונה לפסל ולצייר יעקב דורצ'ין שצייר במיוחד לספר זה....

3.
4.
אולי מפני ששירתה איננה חרוזה עריין / הסבך ואי הסדר לכאורה עם נטייה עזה / להתכנסות בתוך ארמון פרטי של ניסוחים / שאם אמנם נראה חשוך עומד במרחקים / בתיור נועז, אוהב וזהיר - הולך ורב בו הוודאי והנהיר / והמוזר מונח ליד מוכר, והמפתיע - ליד ידוע / ובלתי מסודר נכנס לתוך סוגר הביטוי / בצירופי מלים הכרחיים למעמד ולמצב ההכרה והגוף הפרטיים, בהתייחסות לאלו דברים כלליים/ השופעים כמבוע מן הבלתי ידוע, ומהידוע ללא ידוע / לומר שזו אמת החוויה, שימוש במכמני ההשכלה ומאגר האסוציאציה / שזו היא דרך משחק מוסיקלית לשונית, רגשית שכלית / או דרך הבעה אישית / האוחזת משמעות פרטית במשמעות כללית / .... אבל לצורך הצלחת התאורה באותה מערת שירה חשוכה / צריכים כלים ונכונות הרפתקנית / מעין קונספציה מושגית מופשטת צוענית, שלדעתי איננה כי אם מערכת חשמלית מבוקרת במתח גבוה... מתוך: "מקאמה פואטית" הספר תדרים כולל את כל עיבודי הנתונים, כמו כן כלולים בו שירים מתוך הספרים הבאים: בת יענה, עכשיו, 1978 רצף השירים, עם עובד, 1987 מזמורי איוב, הקיבוץ המאוחד, 1993 קול, ספרי סימן קריאה והקבה"מ, 1987 לוייתן, הקבה"מ, 1990 אנסה לגעת בטבור בטני, הקבה"מ, 1999 היופי הוא כעס, הקבה"מ, 2001 שירים חדשים: שיינקין של מעלה ואחרים מתוך פרפרי החול: על שירה וכתיבתה....

5.
6.
נגיעה בטבור? נסיון לגעת באותו מקום מוצנע, גומה מוסתרת במרכז הגוף, זיכרון לאירוע שמעולם לא זכרנו ממש, היותנו יילודים. בספר שיר אפי ארוך של ילדות בכמה תקופות ובכמה מקומות, בעיקר יפו של שנות החמישים. ילדות בתוך נוף טבעי ואנושי, אמהות ואבהות. ואפשר שזוהי הרחבה של השיר המסיים את מחזור מזמורי איוב, קטע הולדתו מחדש של איוב, המושלך כתינוק לרגעי עונג ואושר, לעצב, ייאוש וסבל כמו גם לאהבה ושמחה. זה ספר שירה תשיעי של מאיה בז`רנו....

7.
כותרת ספר השירים החדש של מאיה בז'רנו, "התעוררתי בליבו של אלכסון" היא שורה מתוך מונולוג שעניינו ריקוד, הפותח את הספר, כלומר הדיבור האינטימי של מי שחי את חייו כרקדן. במהלך כתיבת השיר הצטרפה המשוררת ללהקת המחול בת שבע, וצפתה מקרוב בעת החזרות ביצירותיו של הכוריאוגרף אוהד נהרין. טקסט זה בעל העוצמות הרגשיות והחושניות, כמו גם האינטלקטואליות, חושף את המשמעויות הקיומיות הכלל אנושיות שבאמנות המחול ובשירה, שעניינה הוא איחוד טוטלי של הגוף ושל הנפש. שירה שמנסה להתחקות ברישום מילולי רגיש אחר מהות הריקוד ויוםיו המהפנט והמרתק. חלקו השני של הספר כולל שירים שחלקם מעוצבים כצמדים בעלי נושאים זהים, הנוגעים בבעיה הנושנה של צורה ותוכן בשירה. חלק מן השירים נוצרו בעקבות צילומי עיתונות ומפגש עם יצירות מתחום האמנות הפלסטית. ...

8.
9.
הסכ - נה במדרגות ל - לא מע - קה לא קיימת, אם מלאכים ב - מקומו נותנים יד. והיל - דה לכן נ - שקה בשקט לקיר המ - יוחד. ב - שעת ערבים צ - הובה. כשי - ללת חתול קטנה טהע - דר עינם של אב ואם לוו אותם כשו - שבינים....

10.
11.
מזמורי איוב הוא ספר שירה שביעי של מאיה בז`רנו מספריה: שירת הציפורים, הוצאת עכשיו, 1985 רצף השירים, מבחר כולל משיריה, עם עובד, 1987 קול, סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987 לוויתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן תל-אביב לספרות ולאמנות, סדרת ``ריתמוס``, 1990...

12.
13.
מאיה ב`רנו ילידת הארץ, מבכירי המשוררים הישראלים, כלת פרס ברנשטיין לשירה, פרס הספרות הישראלית לשירה ופרס ראש הממשלה. פירסמה עד עתה תשעה ספרי שירה (בהוצאת עכשיו, אלף, עם-עובד והקיבוץ המאוחד) וכן סיפורים, מחזה, ספר ילדים ותרגומי שירה. מספריה: בת-יענה (1978), החום והקור (1981), שירת הציפורים (1987), לוויתן (1990), מזמורי איוב (1993), אסור לגעת בטבור ביטני (1998)....

14.
15.
"היתה הרגשה של חנינה בﬠיר. נסיגה לזמנים רחוקים בהם התנהלו בﬠגלות בסוסים וברגל. היא לא ויתרה ﬠל אף הרצאה של נסים אלוני הפגישות ﬠמו בקמפוס של גבﬠת רם היו בשיאן, כשפּרצה השביתה. חישבה את הזמן בהליכה מהירה כדי להגיﬠ לאולם לפני שמונה בﬠרב, לתפום מקום בשורה השנייה.יצאה מן הקצה הצפון מזרחי של ירושלים, שכונת הגבﬠה הצרפתית. הסמוכה להר הצופים לשם ﬠברה לגור באותה שנה ויצאה רגלי, מכונפת והרמסית במגפיים אפורות ונוחות.אפשר היה לקחת מונית כמובן, נו באמת .. התרגשות ונפﬠמות - מפﬠל להפקת אנרגיה - דחו אפשרות כזו גם בחזרה. בשﬠתלילה מאוחרת, ללא תחושת כפות רגלים. ריחפה אביגיל ﬠל סוליות מרקורי, נושאת בתוכה את הדברים שנאמרו אותו ערב בפגישה. ﬠפה, חצתה את גן סאקר החשוך ומואר בפנסים ספורים ללא ﬠצירה, ﬠוקפת את באטמן ﬠד רגﬠ הכניסה למיטה בחדר שברחוב מבוא דק"ר, כמעט אחת."ירושלים ותל אביב של שנות השבﬠים והשמונים ﬠומדת ברקﬠ הרומן הראשון של המשוררת מאיה בז´רנו, רומן שהמחברת קוראת לו אוטו-בידיוגרפי, ומשלב כמעשה רשת של ﬠבר, הווה וﬠתיד, אך בﬠיקר הווה מתפשט, המכה אדוות של היזכרות,בדויה בחלקה המתייצבת בקדמת הסיפור כהתרחשות בהווה. מאיה בז´רנו הוציאה ﬠד כה תריסר ספּרי שירה. ...

16.
17.
אמן טוטאלי? מדברים על אמן טוטאלי אבל אני לא רוצה להיות טוטאלית איזו יומרה, להיות טוטאלי/ת שיתוף ונגיעה בזולת האנושי, לעשות יחד עם מישהו משהו יקר ונכון לי יותר. הזולת הוא אחר, הוא כמו ארץ שרצוני להתקרב אליה להסתובב בה ואיתה אם אפשר כשאפשר. ובמידה. פרויקט עם מישהו אחר יניב תמיד משהו נוסף: גבוה ומורכב יותר עשיר יותר מעניין יותר. דחיתי את התצלומים שעשיתי ויכולתי לעשות והחלטתי לעשות את הספר הזה עם האמנית הצלמת גלית ראוכוורגר: תצלומי החלונות המופלאים שלה לוכדים קטעי מציאות מבעד לשמשה מצאתי אותם בני שיח מעולים לשירַי. מ.ב. ...

18.
19.
20.
21.
22.
השירה מתדפקת   אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים, בִּדְמוּת כַּדּוּר נְיָר קָטָן גַּלְגְּלָנִי קְפִיצִי כָּזֶה מְגֻלְגָּל בְּאֶצְבְּעוֹתַי כַּדּוּר נְיָר פָּשׁוּט, מִתְנַיֵּר לִקְרַאת רִחוּף מָהִיר בָּאֲוִיר, שֶׁיִּפֹּל בְּאַקְרַאי עַל אַפּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל נוֹסַעַת יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹטוֹבּוּס, יַשִּׁיק לָאֹזֶן, בִּיעָף, קַל שָׁלוּחַ, מַשִּׁיק כִּמְעַט לִזְרוֹעַ חֲשׂוּפָה אוֹ לֶחִי אוֹ שְׂעָרָהּ שֶׁל נַעֲרָה, לְיַד עֵינוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁתָּמֵהַּ, שֶׁתְּמֵהָה: מַה זֶּה מַה זֶּה שֶׁמְּרַפְרֵף לְיָדָם לְהֶרֶף עַיִן מֵאַיִן וּמִי? מְחַפְּשִׂים סְבִיבָם וְלֹא מוֹצְאִים אוֹתִי — כַּדּוּר נְיָר קָטָן זָנִיחַ שֶׁרָץ לַגֹּבַהּ מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי לָאֲוִיר — כָּל כָּךְ אַקְרָאִי וְחַף    אַקְרָאִי וְחַף...

23.
24.
25.

מאיה בז'רנו יוצאת אל פריסה רחבה ומודעת תוך אקספרימנטים טוויים היטב, תובעים לפעמים עוגמה של שפיות שבירה. ובזה טמון הקסם, בהעזה לנוע אל העצמ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ