ביקורת על הספר "מוקסי" - ג'ני <mark>מתייה</mark>

תקציר:
ויו בת השבע עשרה גרה בעיירה קטנה ונידחת בטקסס. בתיכון בו היא לומדת לבנים בנבחרת קבוצת הפוטבול מותר להתייחס לבנות איך שהם רוצים (להטריד, להציק, לגעת וכו'...).
אף אחד לא עושה כלום בקשר למקרה, וצוות בית הספר גם לא עושה כלום חוץ מלכפות על בנות בתיכון קוד לבוש נוקשה. הרי אם מטרידים אותך, כנראה שזה קשור למה ללבוש שלך או להתנהגות שלך.
לויו ממש נמאס מהתייח

הספר מוקסי כבש אותי מהרגע שראיתי את הסרט בנטפליקס מאוד נהניתי ממנו הייתי צופה בו שוב, גם לספר הייתה נוכחות עמוקה, הוא היה חמוד ובעל תובנות הוא פחות ריגש אותי מהסרט. הסיפור מגולל את סיפורה של ויויאן בחורה בת 16 וחצי נערה מאוסטין טקסס, שלאחר ההדרה של בנות בתיכון שלה מחברת נערי הפוטבול בבה''ס מחליטה לעשות מהפכה היא מחלקת עלון בשם:''מוקסי'' המעודד מהפכה נשית בבה''ס. העלון זוכה להצלחה מקרב הבנות, אך הו

*אזהרה: קרה שהפעם כתבתי יותר על פמיניזם מאשר על הספר.
הייתי מעדיפה לכתוב ביקורת עניינית על הספר, אבל מה אני אעשה, המילים שיצאו ממני הן יותר בקשר למה שהספר הזה עורר בי והזכיר לי יותר ופחות על הספר עצמו ועל העלילה.
אתם תמיד יכולים לקרוא את התקציר ואז לחזור לביקורת, או פשוט לדלג על ביקורת הזאת לגמרי.*

ממש אהבתי את הסרט, ואני חושבת שהספר פחות או יותר באותה הרמה אפילו שהוא שונה מהסרט בכמה מובנים.