הספר פותח בציטוט מעורר השראה מאת פול אוסטר: "להשאיר את העולם קצת יותר טוב מאיך שמצאת אותו, זה הדבר הכי טוב שאדם יכול לעשות". אכן, הסופרת <mark>שרון צוהר</mark> יצרה דמות שזוהי מטרתה העיקרית.

מדובר בספר מתח טוב, שעלילתו מתרחשת ברחובות לוס אנג'לס, שכידוע כוללת גם שכונות של פשע. ברחובות הללו פועל אדם מסתורי שמעניק לזונות מוכות או מסוממות טיפול ראשוני, עוד לפני שהן מגיעות לבית החולים. הוא מכונה המושיע בפי הזונו

העלילה מתרחשת ביחידה הימית של צה"ל הידועה בתור היחידה הקשה ביותר שניתן להתקבל אליה. הסיפור הינו בדיוני לחלוטין.

מורן - אישה צעירה ומלאת מוטיבציה. היא מתקבלת ליחידת הקומנדו הימית של צה"ל בזכות ולא בחסד, זאת לאחר שניסו לעצור אותה אינספור פעמים. היא המשיכה לנסות עד שהצליחה לעבור את שלב הקבלה. עכשיו המבחן האמיתי שעומד בפניה - לשרוד את המסלול הקשוח של השייטת. הבעיה היחידה שיכולה לגרום לה להיכשל היא

כתיבתה של <mark>שרון צוהר</mark> נחשבת ומוגדרת כאן באתר כספרות קלה, אך אין זה מונע ממנה לשים לדיון נושאים כבדים ומורכבים. באופן כללי, אני אוהבת את ספריה ולמעשה אני די עצובה שזהו הספר היחיד שלה שטרם סיימתי לקרוא ולאחר שאסיימו אצטרך לחכות בסבלנות לספר חדש פרי עטה.
למרות כתיבתה הקלילה, שמתובלת ברומנטיקה וארוטיקה, תמיד יש בסיפוריה, הרבה מעבר. הפעם במרכז הסיפור נושא המעסיק רבים מאיתנו, במיוחד לאור התקופה העצובה ש

זהו ספר מתח במיטבו שפותח את דואט הנעלם. הספר פותח בשני פרולוגים, הראשון של דניאל, בחורה שהפכה את הדחף שלה להיעלם למקצוע והשני של בחור שמוצא את עצמו מבחירה, אבוד על יאכטה בלב ים בשעה האפלה ביותר של הלילה.
בהמשך כתובים הפרקים מנקודת מבטה של דניאל, כשבמרכז הסיפור היא ועמית, הבוס שלה ואהובה לשעבר. דניאל פרשה מהתפקיד המסוכן שמילאה בארגון, בעקבות תאונת דרכים קשה שעברה. אותה תאונה הובילה גם לנתק ולסיום

סוף שבוע נעים ושבת שלום.

יצאתי לחופש, אז יש לי סוף סוף זמן לקרוא ספר למבוגרים. החלטתי להתחיל עם מקום לגור בו מאת <mark>שרון צוהר</mark>.

אני רק בתחילתו, אך כבר לפי שמו, ניתן להבין שהנושא המרכזי הוא בית ולאו דווקא בית במובן הפיזי של המילה.
במרכז הספר ים האח הצעיר של אלמוג, שהכרנו בספרים הקודמים על השייטת (הספר הספציפי שמתמקד באלמוג הוא להתאהב ולהישאר בחיים).
הספר הנוכחי אינו על השייטת, כאמור במרכזו ים,

"חולות נודדים הוא רומן סוחף המשלב מתח ורומנטיקה שיתפסו אתכם עד לדף האחרון", היו פעמים שרציתי לדלג לסוף ולדעת….
<mark>שרון צוהר</mark> סופרת מוכשרת שביכלתה לגרום לקורא להתאהב, להזדהות, להתרגש, להנות, לאהוב, לצחוק מידי פעם בקול רם ולהרגיש….אהבתי והתאהבתי
השורה שטיראן מדבר אלינו "נכון או לא?" זו היתה הברקה יפה של לשתף
לסיום: ממליצה לקרוא

דד - ליין / <mark>שרון צוהר</mark>
"הכוחות שהפרידו אותנו מהאהובים עלינו, הם אותם כוחות שמחברים בנינו עכשיו. אני מבינה את זה כעת. אין טעם שנילחם בזה".
גבר אחד. אישה אחת. טרגדיה אחת. ועוד אחת. וגורל אחד משותף.
את הספר המקסים והמרגש הזה התחלתי אתמול וסיימתי ברגעים אלו.
הספר מגולל את סיפורם של מיכל ודן. מיכל עובדת בחברה של דן, והוא לא מבחין בקיומה עד להיתקלות מקרית (או שלא) ביניהם במעלית ביום חורפי אחד, ומאותו

אני חייבת להודות - <mark>שרון צוהר</mark> היא אחת הסופרות האהובות עליי. בכל פעם שאני רואה ספר שלה שלא קראתי, אני קונה אותו מבלי לקרוא את התקציר.
כך גם עשיתי עם הספר "עד שהאבק ישקע", וכמובן שלא התאכזבתי!
העלילה זורמת ומעניינת, התיאורים לא מעיקים ואי אפשר שלא להתחבר לדמויות בספר, לצחוק איתם ולהרגיש את כאבם.

מכירים את ההרגשה הזאת שלא בא לכם שספר יסתיים, אבל מצד שני אתם ממש רוצים לקרוא את הספר? זה בדיוק מה שק

וואוווווו זה מה שיש לי לומר!!!
בתחילת השבוע ביקרתי בספריה ולקחתי שני ספרים של <mark>שרון צוהר</mark>- "על המסלול" ו"כשהגלים מתחזקים".
קראתי כבר כמה ספרים של שרון- "אהבה בין הגלים" שהיה יפה, "דדן ליין" שהיה טוב ו"מהלך מסוכן" שהיה טוב מאוד, האהוב עליי מבין הספרים שלה אבל ממש טוב אפילו מעולה- מבין הספרים האהובים עליי. ואז בתחילת השבוע קראתי את הספר "על המסלול" והתאכזבתי, לדעתי הספר הכי פחות מוצלח שלה ואתמול התח