״משחק השקרים״-<mark>רות וייר</mark>

הוצאת מודן
422 דף

הסופרת של הספרים ״האישה בתא 10״, ״סיבוב המפתח״, ביער אפל״, שמכולם מאד נהנתי, חייבת בטח לכתוב עוד ספר מוצלח.
אז קניתי והתחלתי לקרוא.

כלב מטייל עם בעליו בחוף הים. הוא מוצא איבר של אדם.
אייזה, עורכת דין בשרות המדינה נשואה לאוון ואמא לתינוקת בשם פרייה. מקבלת הודעה מחברתה קייט שאותה הכירה לפני 17 שנה כשהתחילה קולג׳ ״סלטן האוס״בגיל 15. איתה היו פטימה

שמעתי הרבה שבחים על הספר הזה והאמת אחרי שקראתי אני לא ממש מבין על מה..
הדבר היחיד שאהבתי בספר זו הכתיבה בגוף ראשון, אבל פה בערך מסתיימים הדברים הטובים שיש לי לומר עליו. כל סיפורי המעשיות על רוחות רפאים הרגישו ילדותיים, הוא לא תפס אותי ולא הרגשתי במתח ובכל חלק יכולתי בקלות לעצור באמצע הקריאה, אפילו בעמודים האחרונים שאמורים להיות הכי מותחים.
אולי רק זהות הרוצח שהתגלתה בסוף הצליחה להפתיע אותי..
לס

״האישה בתא מספר 10״-<mark>רות וייר</mark>



הוצאת מודן

347 דף



אז אחרי ״ביער האפל״ ושבוע שעבר ״סיבוב המפתח״, זו היתה חובה מבחינתי לקרוא את הספר השלישי שלה.



״לא נראה לי שאצא שוב לשיט. לא ממש מתאים לי להיות כלואה בספינה בתוך כל הים הזה״.



לו בלקלוק, בחורה בת 29, כתבת במגזין טיולים, מקבלת את משימת חייה, להפליג בספינת תענוגות ולכתוב כתבה. וזה הכל אחרי לילה עם פורץ שפרץ לביתה וזה חודר ל

פגישות מחזור הן דבר מוזר למדי. קודם כל, לא כולם מגיעים בכלל. מגיע מי ששנות בית הספר היו שנים טובות עבורו ויש לו נוסטלגיה חיובית, ומי שיש לו תעודות מההווה שלו ויכול לנפנף בהצלחה מבחינת עיסוק או משפחה, ועדיף בשניהם גם יחד. יותר נכון אולי לומר שמי שמרגיש כישלון בחייו - אם בגלל רווקות או גירושין ואם בגלל מקצוע פחות אטרקטיבי או חלילה מובטל - ידיר רגליו מכינוסי מחזור למיניהם. הוא לא צריך שהחנון של השכבה

אני חושבת שראוי להתחיל את הסקירה הזאת עם כבוד לאכסנייה, כלומר קצת הייט על האתר. זה נכון שאף אחד לא אוהב שינויים ושיזיזו לו את הגבינה, ושבדרך כלל רוב ההתנגדויות הן פסיכולוגיות ולא ענייניות, אבל אני דווקא מאלה שחשבו שהאתר נראה ענתיקה ושהוא צריך קצת ריענון. אני רק תוהה על המימוש של כל אלה בביצוע הנוכחי. ובכן, כותרת המשנה אומרת לי "כל מה שאתה בתור קורא מחפש, במקום אחד" ואם אמרתי "אומרת לי" הרי זו טעות

#
בספרי מתח נהוג להציג תחילה את "סביבת העבודה": הרקע, הכללים והתנאים לפיהם יפעל הסיפור מוצגים לפני הקורא – לפעמים עם האירוע הנפשע, לפעמים בלעדיו. סופרים טובים מצליחים לבנות סביבה ותנאים שהקורא לא ימצא את עצמו מנוכר לסביבת הסיפור ולא ירגיש שמזלזלים באינטליגנצייה שלו.

סופרים טובים יצליחו לספר סיפור מקורי על רקע אמין. כך שאפשר להרכיב מין "חלון ג'והארי" בין הרקע (על הרצף בין אמין למופרך) לבין הסיפ

לא יודעת מדוע ציפיתי למותחן מרתק. אז ציפיתי. בפועל לא מותחן ובטח לא כזה מרתק. מקסימום מתיחה מרתקת של גבר ואישה על נוסעי ספינה. ההפתעות לכאורה בעלילה היו די צפויות וגם ניסיונותיה של הסופרת לשוות נופך של מתח בכתיבה לא צלחו. הרגשתי תחושת דז'ה וו, במיוחד ב"טוויסטים" שהזכירו לי כי כבר ראיתי מסוגם בסד<mark>רות</mark> מתח כאלה ואח<mark>רות</mark>.
השם של הספר מבטיח יותר מתוכנו ואולי בגלל המיומנות של קריאת ספרי מתח אשר מגמדת ספר

נורה שואו סופרת נוירוטית מתבודדת מקבלת הזמנה למסיבת רווקות עשר שנים לאחר שנטשה לפתע את הלימודים, חב<mark>רות</mark> וכל מה שהכירה ולא הביטה מאז לאחור.
מסיבת הרווקות של החברה הכי טובה שלה דאז קלייר. מארגנת המסיבה חברתה הטובה דהיום מספרת כי היא תתתרחש בבקתת זכוכית באמצע היער.

נורה, שאז נקראה לי או בשמה המלא ליאונורה בליווי חברה נוספת מסכימה להשתתף ואז הכל הולך ומדרדר, מה שניקרא מסיבת רווקות מהגהנום.

נורה

ספר מתח נחמד המתחיל בקול חבטה של גוף המושלח לים תוך כדי שיט תענוגות של יכטה חדשה, עליה בעלי היכטה אנשים עשירים וידועים בהונם ואנשי תקשורת כולל לו כתבת מגזין טיולים, אשר שומעת את הנפילה מהתא הסמוך לה.
תוך כדי שיט,שתיית קוקטלים והשתכשכויות עם חבריה לשיט מתעקשת לו כי הבחורה, אותה ראתה קודם לכן בתא מספר מ10 אשר השאילה לה שפתון נעלה כלא היתה, היא מזמנת אליה את איש הביטחון ביכטה ומשם מתחילה החקירה היכן