עם קום המדינה וסיום שלטון המנדט הבריטי איבדה מועצת עיריית תל אביב את מעמדה כמוקד כוח פוליטי עצמאי, ובמקביל התלוננה על קיפוח תקציבי מצד ממשלת ישראל ודרשה להסדיר מחדש את היחסים הרשמיים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. המחלוקות שנוצרו בין עיריית תל אביב וממשלת ישראל היו רבות ונגעו בתחומים שונים, ובהם סיפוח יפו ושכונות הספר, התקציבים השנתיים, החינוך, הבריאות, התחבורה, גבולות העיר ועוד. ספרו של ערן אלדר עוסק בתיאור ובניתוח ההשפעה שהייתה לשלטון המרכזי ולרשויותיו השונות על התפתחותה האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, עד שנת 1973. ההתפתחות האורבנית של תל אביב, על כל היבטיה, מתוארת ונבחנת בספר זה מנקודת המבט של מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי. הנחת המוצא של הספר היא שלמדיניות השלטון המרכזי וליחסו לעיר הייתה השפעה על התפתחותה של העיר הן בתחום האורבני-הפיזי והן בתחום החברתי והכלכלי, וכן ביחס למידת האוטונומיה שלה. השפעה זו באה לידי ביטוי בחקיקה, בתקציבים ובסדרי עדיפויות. סוגיה זו נבחנת במטרה לברר האם יחסה של ממשלת ישראל לתל אביב היה שונה מיחסו של השלטון המנדטורי – ואם היה שוני כזה, מה היו סיבותיו ומה הייתה השפעתו. ערן אלדר עוסק בעמדות ה"סובייקטיביות" של הנוגעים בדבר, כלומר כיצד פירשו פרנסי העיר את היחס אליהם ואת השפעתו ומה היה יחסו של השלטון המרכזי לעיר ולחברה העירונית; מנגד הוא מתאר את השפעתה של המדיניות הממשלתית על התפתחות העיר בתחומים שונים: המרחב העירוני, הדמוגרפיה, הכלכלה העירונית ועוד...

הבחירות לכנסת התשיעית, במאי 1977, חוללו מה שכונה מאז ״מהפך״ רב־חשיבות ומשמעות בפוליטיקה בישראל. לאחר שלושים שנה של שלטון לא מעורער שלחו הבוחרים את מפלגת פועלי ישראל (מפא״י) אל ספסלי האופוזיציה. ההלם וההפתעה היו גדולים. מנהיג המפלגה שמעון פרס כתב לידידו הסופר א.ב. יהושע אחרי הבחירות: ״נותקנו מהעם, ליבנו היה גס למשאלות ליבו, ואוזנינו אטומות לציפיותיו״. ועוד הוסיף וסיפר לו על ״משחקי הכוח״ בתוך המפלגה ועל ״דלותה האינטלקטואלית״. ערן אלדר בספרו המרתק טוען כי הישגיה הרבים של המפלגה בשלושים שנות שלטונה במדינה, ובכלל זה ביסוס כלכלתה וייצוב ביטחונה וגבולותיה, הסתירו מעיני הציבור תהליכים והתפתחויות פנימיים שכרסמו בכוחה והרחיקו אותה מלב בוחריה. הספר אינו עוסק בצד המנצח, הליכוד במנהיגותו של מנחם בגין, אלא במחנה המפסיד. ההתרכזות בתהליך שקיעתה האיטית של הגמוניית מפלגות הפועלים בשנים 1977-1965 וההתבוננות מקרוב בסוגיה מלמדות כי מה שהוגדר ״מהפך״ היה בעיקרו של דבר סיום מתבקש וכמעט מובן מאליו לתהליך ארוך של התפרקות ואובדן כוח. תחומי העיסוק של ד״ר ערן אלדר הם ההיסטוריה הפוליטית, התרבותית והגאוגרפית של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטאות באירופה, בקנדה ובארצות הברית. ...

נסיבות החדשות שנוצרו לאחר מלחמת ששת הימים, הפך צה"ל מצבא מסתער ומתקיף לצבא הנדרש לפעולות אבטחה והתגוננות. בעוד מדינות ערב מלקקות את פצעיהן, זקפו ארגוני החבלה הפלסטיניים ראש והחלו בפעילות גרילה וטרור כלפי ישראל, בעיקר מגבול ירדן, סוריה ולבנון, במטרה להתיש את צה"ל ובעיקר את העורף הישראלי. צה"ל נדרש לפעילות אחרת מזו שהורגל והתמיד בה, ודומה שמערכת הביטחון הישראלית, שבראשה עמד משה דיין כשר הביטחון, התקשתה להסתגל לעימות צבאי מסוג זה (כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בפעולת צה"ל במחנה הפת"ח בכראמה). משנת 1967 ועד 1970 סבלו יישובי עמק הירדן ועמק בית שאן מהפגזות וחדירות מחבלים משטח ירדן. היישובים לא היו מוכנים למהלומות שניחתו עליהם ממזרח והתלוננו כי הנהגת המדינה וצה"ל מותירים אותם לבדם אל מול האש הפלסטינית והירדנית. המחבר מתאר ומנתח בספר זה את שנות מלחמת ההתשה בחזית הצפון־מזרחית של ישראל על שלל היבטיה: מחד גיסא , את התבססות ארגוני החבלה הפלסטיניים בירדן ובלבנון ופעילותם הצבאית והתודעתית, ואת יחסיהם המורכבים עם המלך חוסיין שליט ירדן ועם שלטונות לבנון. מנגד , הספר מציג את התמודדותם היום־יומית של תושבי עמק הירדן ועמק בית שאן, שחשו כי הופקרו לנפשם....

איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.  ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.  ד"ר ערן אלדר הוא פרופסור אורח להיסטוריה יהודית וישראלית באוניברסיטת טוליין, ניו אורלינס. הוא חוקר את ההיסטוריה הפוליטית, הצבאית, הגיאוגרפית והתרבותית של מדינת ישראל בעשוריה הראשונים. ספריו הקודמים: הדרך ל-77', קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים 1965–1977 (עם עובד, ספריית אופקים, 2018) ומלחמה העמקים: התשה, צבא ואזרחים בחזית הצפון-מזרחית 1967–1970 (אוניברסיטת בר אילן, 2022)....