עם קום המדינה וסיום שלטון המנדט הבריטי איבדה מועצת עיריית תל אביב את מעמדה כמוקד כוח פוליטי עצמאי, ובמקביל התלוננה על קיפוח תקציבי מצד ממשלת ישראל ודרשה להסדיר מחדש את היחסים הרשמיים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. המחלוקות שנוצרו בין עיריית תל אביב וממשלת ישראל היו רבות ונגעו בתחומים שונים, ובהם סיפוח יפו ושכונות הספר, התקציבים השנתיים, החינוך, הבריאות, התחבורה, גבולות העיר ועוד. ספרו של ערן אלדר עוסק בתיאור ובניתוח ההשפעה שהייתה לשלטון המרכזי ולרשויותיו השונות על התפתחותה האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, עד שנת 1973.
ההתפתחות האורבנית של תל אביב, על כל היבטיה, מתוארת ונבחנת בספר זה מנקודת המבט של מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי. הנחת המוצא של הספר היא שלמדיניות השלטון המרכזי וליחסו לעיר הייתה השפעה על התפתחותה של העיר הן בתחום האורבני-הפיזי והן בתחום החברתי והכלכלי, וכן ביחס למידת האוטונומיה שלה. השפעה זו באה לידי ביטוי בחקיקה, בתקציבים ובסדרי עדיפויות. סוגיה זו נבחנת במטרה לברר האם יחסה של ממשלת ישראל לתל אביב היה שונה מיחסו של השלטון המנדטורי – ואם היה שוני כזה, מה היו סיבותיו ומה הייתה השפעתו.
ערן אלדר עוסק בעמדות ה"סובייקטיביות" של הנוגעים בדבר, כלומר כיצד פירשו פרנסי העיר את היחס אליהם ואת השפעתו ומה היה יחסו של השלטון המרכזי לעיר ולחברה העירונית; מנגד הוא מתאר את השפעתה של המדיניות הממשלתית על התפתחות העיר בתחומים שונים: המרחב העירוני, הדמוגרפיה, הכלכלה העירונית ועוד