כריסטיאן רושפור (Christiane Rochefort;‏ 1917–1998) הייתה סופרת צרפתייה פמיניסטית. היא פרסמה 5 ספרים תחת הפסבדונים Dominique Féjos, בטרם החלה את הקריירה הספרותית שלה עם פרסומו של הספר "מנוחת הלוחם" והיא בת 41.
רושפור נולדה למשפחה ממעמד הפועלים בפריז. אביה הצטרף אל הבריגדות הבינלאומיות במהלך מלחמת האזרחים בספרד, ונהרג שם. רושפור עבדה כעיתונאית וכנספחת העיתונות של פסטיבל קאן עד שפוטרה ב-1968 בגלל דעותיה הביקורתיות ואחר כך עבדה לצדו של אנרי לנגלואה בסינמטק של פריז.
ב-1958 פרסמה את ספרה הראשון בשמה מקורי "מנוחת הלוחם" (Le Repos du guerrier). הדמות הראשית בספר מבוססת על דמותו של עמוס קינן. הספר היה לרב מכר, ובשנת 1962 עיבד אותו הבמאי רוז'ה ואדים לסרט בהשתתפות בריז'יט בארדו. פרסמה 13 ספרים נוספים ובשנת 1988 זכתה בפרס מדיסיס על הרומן "La porte du fond" ("הדלת הפנימית").
במהלך שנות ה-50 קיימה רושפור מערכת יחסים זוגית עם הסופר הישראלי עמוס קינן, רושפור תרגמה לצרפתית שלושה מספריו של קינן.
אלמנתו של עמוס קינן, הסופרת נורית גרץ בספרה, על דעת עצמו, מעידה ש:
"במשך שבע שנים הייתה הסופרת כריסטיאן רושפור אהובתו של עמוס קינן בפאריס, ואז החליטה להיפרד ממנו לטובת אחיו אלי. "הוא היה איש מעיק, בלתי נסבל, שלא נעים לחיות אתו. אבל הוא היה משורר". כך, בגוף שלישי, תיארה רושפור את אהובה במכתב הפרידה שלה ממנו, והמכתב הזה מופיע בספר שחיברה נורית גרץ על בעלה מזה 45 שנים, עמוס קינן."
בראיון שערכה מירב יודילביץ' עם נורית גרץ, עם צאת הספר על דעת עצמו, אומרת נורית גרץ: "מהי נקודת ההתחלה של כתיבת ספר? איך הוא נולד?
"הספר שלי התחיל מתמונה של זמיר בגן מתבונן על שני אנשים בפתח בית. רציתי לתאר את הזמיר הזה ואז הבנתי שהזמיר הוא חלק מסצנה שלמה שמתרחשת בתוך גן ביתם של עמוס וחברתו לחיים, כריסטיאן רושפור. לאחר מכן הבנתי שהתמונה הזאת היא חלק מחייו של עמוס בפריז ובכלל, ושעליהם אני צריכה לכתוב".

כריסטיאן רושפור (Christiane Rochefort;‏ 1917–1998) הייתה סופרת צרפתייה פמיניסטית. היא פרסמה 5 ספרים תחת הפסבדונים Dominique Féjos, בטרם החלה את הקריירה הספרותית שלה עם פרסומו של הספר "מנוחת הלוחם" והיא בת 41.
רושפור נולדה למשפחה ממעמד הפועלים בפריז. אביה הצטרף אל הבריגדות הבינלאומיות במהלך מלחמת האזרחים בספרד, ונהרג שם. רושפור עבדה כעיתונאית וכנספחת העיתונות של פסטיבל קאן עד שפוטרה ב-1968 בגלל דעותיה הביקורתיות ואחר כך עבדה לצדו של אנרי לנגלואה בסינמטק של פריז.
ב-1958 פרסמה את ספרה הראשון בשמה מקורי "מנוחת הלוחם" (Le Repos du guerrier). הדמות הראשית בספר מבוססת על דמותו של עמוס קינן. הספר היה לרב מכר, ובשנת 1962 עיבד אותו הבמאי רוז'ה ואדים לסרט בהשתתפות בריז'יט בארדו. פרסמה 13 ספרים נוספים ובשנת 1988 זכתה בפרס מדיסיס על הרומן "La porte du fond" ("הדלת הפנימית").
במהלך שנות ה-50 קיימה רושפור מערכת יחסים זוגית עם הסופר הישראלי עמוס קינן, רושפור תרגמה לצרפתית שלושה מספריו של קינן.
אלמנתו של עמוס קינן, הסופרת נורית גרץ בספרה, על דעת עצמו, מעידה ש:
"במשך שבע שנים הייתה הסופרת כריסטיאן רושפור אהובתו של עמוס קינן בפאריס, ואז החליטה להיפרד ממנו לטובת אחיו אלי. "הוא היה איש מעיק, בלתי נסבל, שלא נעים לחיות אתו. אבל הוא היה משורר". כך, בגוף שלישי, תיארה רושפור את אהובה במכתב הפרידה שלה ממנו, והמכתב הזה מופיע בספר שחיברה נורית גרץ על בעלה מזה 45 שנים, עמוס קינן."
בראיון שערכה מירב יודילביץ' עם נורית גרץ, עם צאת הספר על דעת עצמו, אומרת נורית גרץ: "מהי נקודת ההתחלה של כתיבת ספר? איך הוא נולד?
"הספר שלי התחיל מתמונה של זמיר בגן מתבונן על שני אנשים בפתח בית. רציתי לתאר את הזמיר הזה ואז הבנתי שהזמיר הוא חלק מסצנה שלמה שמתרחשת בתוך גן ביתם של עמוס וחברתו לחיים, כריסטיאן רושפור. לאחר מכן הבנתי שהתמונה הזאת היא חלק מחייו של עמוס בפריז ובכלל, ושעליהם אני צריכה לכתוב".