אימרו לאונרדו דה וינצי וראיתם לנגד עיניכם את המונה ליזה, המצויה מאחורי הגנה כבדה בלובר בפריז. אולי גם הסעודה האחרונה. לא כך זה התחיל ולא רק.

מתברר שגם בימיו של לאונרדו דה וינצ'י ראו את האדם דרך מקצועו, רצוי נוטריון. הרי כל אדם צריך עו"ד טוב ורופא טוב בחייו. נוטריון שימושי גם, ובפירנצה של אז, נוטריון היה מקצוע מכובד ושימושי. לאונרדו, ילד ואיש אלף התחומים, כנראה לא תאם למקצוע בו יכול היה לבסס עצמ

בבואי לכתוב ביקורת התחבטתי בשאלה איך ניתן לכתוב ביקורת שתאמר משהו על הספר מבלי לפגוע בחוויית הגילוי הראשוני של הקורא, שהיא נפלאה בעיני. סביר שרוב הקוראים אינם מכירים את חייו של לאונרדו דה וינצ'י ופועלו, מלבד ידע כלשהו לגבי "מונה ליזה" ואולי גם לגבי ציור "הסעודה האחרונה", ולכן יוכלו לגלות עולם שלם שלא הכירו.

לאונרדו דה וינצ'י השאיר אחריו כ-7200 דפי רשימות, המהווים ככל הנראה רק רבע ממה שכתב, ואף

<mark>וולטר אייזקסון</mark> מנסה לתפוס בספר זה שני ציפורים במכה אחת.
האחת היא כמובן ביוגרפיה על חייו של האיש שתמונתו צרובה במוחנו כביטוי הויזואלי למילה גאונות.
השנייה היא עבודתו המדעית , דבר שהתחבא בין השורות בכותרת "חייו והיקום שלו".

המשקל בין שני החלקים הוא בערך שווה אז לכן עבור מי שלא מתעניין בצד המדעי מאוד יתקשה להנות מקריאת ספר זה.

אני אישית נהניתי יותר מהחלק שדן בחייו האישיים. חלק ארי מספר זה מתב

הקיום הביוגרפי מרתק אותי. האפשרות, כמעט בצורת הבטחה, להבין את כל מהותו של אינדיבידואל על ידי ספר -אחד- שנכתב כראוי. אולי זו אשלייה, אבל כמו בשדה עיוות המציאות של ג'ובס, זה לא חייב להיות אמיתי כדי להיות נכון.

המרחק ביני לבין העולם שבו ג'ובס פעל ועשה חיל הוא לא קטן. אין לי שום מוצר של אפל, טכנולוגית אני לא זקוק להרבה חוץ מפטיפון וג'ימייל.

אבל וואו. קשה לעצור את הפליאה לנוכח הדיסוננס שבין ההצ

זהו , מצאתי את האשם שגורם למין האנושי לבזבז שעות בישיבה בשרותים!!!

כן כן , גם אתה שקורא את הביקורת אל תכחיש , סטיב גובס גרם לך לבזבז שעות מחייך ולצערך רובם בשירותים.

<mark>וולטר אייזקסון</mark> כתב ביוגרפיה מדהימה ולא נתן הנחה כהוא זה לאדם גדול , סטיב גובס אותו סטיב האבא של חברת אפל ששינתה את חיינו בדרך בה אנו צורכים מוסיקה , גולשים באינטרנט ומדברים בטלפון.

סטיב ילד לבנוני מאומץ , ובעל כישרון לדעת מה

לפעמים יש לי הרגשה שכבר הגענו לרוויה. אז אולי לאייפון 5S או 6 יהיה מנגנון לזיהוי טביעות אצבעות, ואולי בעוד כמה שנים הגלקסי S8 יוכל לקרוא את המחשבות שלי או משהו, אבל משום מה לפעמים נדמה לי שאנחנו לא מתקדמים לעבר חידוש משמעותי. שמישהו יבוא כבר ויטרוף את כל הקלפים! בואו תראו לי משהו מדהים, חדש, מעניין, שפשוט יתחשק לי להחזיק בידיים ולהתמוגג!

סטיב ג'ובס היה אחד מהאנשים שטרפו את כל הקלפים, ויותר מפעם

פשוט ומעולה. כמו אופיו של ג'ובס, כך הספר כתוב, אפוא, בפשטות ועומק מהפנט על חיו ופניו השונות של איש החזון,
רקע תקופת חיו ותעשיות הענק שנוגעות מאוד גם לחיינו.
כל כך נהנתי לקרוא את הספר, וברגע שהתחלתי חששותי לגבי עוביו כבר התפוגגו כלא היו.
הספר מלווה את לידת המחשב ומראה גם מיני-ביוגרפיות על גדולי הדור ואנשי חזון נוספים, בנוסף מבט על כלכלה, מוזיקה, תרבויות, ודתות.
לסיום, אי אפשר שלא לציין לשבח

רק אחת לכמה מאות שנים נולד אדם בסדר גודל של אלברט איינשטיין. אדם שכאילו ירד מהשמיים, עם יכולת מחשבה שלא דומה בכלל לשום דבר שאתם מכירים, כדי לגלות לאחיו בני התמותה את סודות היקום. קשה לדמיין איך היה נראה העולם שלנו בלעדיו. כמעט כל טכנולוגיה שנמצאת היום בידי המין האנושי (קרני-לייזר, סיבים אופטיים, תאים פוטו חשמליים, מסעות בחלל וכמובן כוח גרעיני) שורשיה נטועים בתיאוריות של האיש הזה, שמבלי שתהיה לו כ

הספר שופך אור על דמותו ההפכפכה של אילון מאסק. שורשי הדחיפה שלו להצלחה ולמימוש חזונותיו עומדים גם מאחורי ההרס העצמי, יחסיו עם עובדיו, המתח עם בנות זוגו ובחינת הגבולות הבלתי פוסקת שלו. האספרגר שלו וחוויותיו הטראומטיות כילד בדרום אפריקה טבועים בו. "אני מחווט למלחמה", אמר לחבריו וקרוביו. הוא לא מסוגל לנוח.

נושאים רבים נחשפו כאן באופן רחב ועמוק יותר מאשר בביוגרפיה של אשלי ואנס מ-2016, כך שגם מי שקרא