במוקד הדיון ניצב המושג שיקול דעת בחינוך, והעיון במקורותיו שואב מן ההגות היהודית והכללית, מן הניסיון בתחומים המגוונים, הקשורים למעשה החינוך, ומן המחקר השיטתי בו. האתגר העיוני והמעשי שפוקס מעמיד תובע התמודדות לא שגרתית מאיש החינוך- מהמורה, מהחוקר ומההוגה, ומעורר את `אנשי השטח` ואת מעצבי החינוך לחשיבה ולפעולה חדשה....

הספר ישראל במזרח מציע הסתכלות רחבת-הקף על מקומם של העם היהודי ומדינת ישראל במזרח העולם. לאחר הנטייה של ישראל לעבר המערב וההשתייכות בנימי הנפש והמדיניות לאירופה, הגיעה העת לאזן את המטוטלת התרבותית והמדינית כדי למקם את ישראל באזורים הטבעיים שלה, במקום לידת העם היהודי ובמרחבים שחלק ממנו חי בהם בימי קדם. הספר מהווה התמודדות מול תפישות ישנות וכיווני פעולה מדיניים מסורתיים. ככל שעם ישראל ישתרש במולדתו ובמרחב סביבו, מדינת ישראל תשתלב טוב יותר במזרח - משם באנו ולשם שבנו בעת החדשה. כבר עכשיו כולל השיח הישראלי מימד מזרחי ואסיאני - תרמילאים בהודו, עסקים בקזחסטן, קשר עם כורדים בעיראק, סחר עם יפן. ספר חדשני זה פונה לכל אלה המתעניינים בהיסטוריה יהודית, בחברה הישראלית, בקווי תרבות מתפתחים וביחסי חוץ של ישראל כלפי מזרח ומערב. שינוי כיוון מודע ומפורש הוא שעומד על סדר יומה של ישראל. ד"ר מרדכי ניסן הוא מרצה בלימודי המזרח-התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים....

הפסיכולוג ואיש החינוך פרופ' מרדכי ניסן (2017-1934 ) כיהן כראש החוג לחינוך וכדיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נמנה עם מייסדי מכון מנדל למנהיגות וקרן מנדל-ישראל, כיהן כמנהלם האקדמי ויזם רבות מהתוכניות להכשרת מנהיגות שמתקיימות במסגרתם. תחומי המחקר העיקריים שלו היו התפתחות, התנהגות מוסרית ומוטיבציה אנושית. מהם הגורמים המעצבים את מוסריות האדם וערכיו ומהם התהליכים המאפשרים את התפתחותם? כיצד נוצרת תחושת החובה המוסרית? מה טיב הקונפליקטים המוסריים ומה קובע את ההכרעה בהם? כיצד יוסברו הסטיות המוסריות והפער בין השיפוט המוסרי לבין ההתנהגות בפועל? שאלות אלו ודומותיהן נידונות במחקר ובעיון הפסיכולוגי במוסריות. הספר פורס תמונה של עיקרי הידע הפסיכולוגי על המוסריות, מצביע על הבעיות בגישות השליטות בתחום ומציע דרך חדשה המתמקדת בתפקוד המוסרי היומיומי ובמגבלותיו. ...

מול הגישה הקוגניטיבית להתפתחות הזהות היהודית, פרופ' ניסן מציע גישה המתבססת על רגש ההתקשרות והאהבה לקבוצה. במהלך התפתחות רגש זה נתמך בהשלמות קוגניטיביות (אמונות, נורמות, הנמקות, תפיסת תכלית), הניזונות מהתרבות ונרכשות בהתנסות חברתית מתאימה. במערך הרגשי-הכרתי המתפתח, ההשלמות הקוגניטיביות רוכשות מעמד מרכזי בזהות הקבוצתית. בחלקו האחרון של המאמר המחבר מציע כמה מחשבות והשתמעויות ביחס לזהות היהודית ולחינוך לזהות עברית - 56 עמודים אנגלית - 80 עמודים...