רוצה לקרוא, המומלצים שלי :), קראתי, מעולים, מומלצים, קראתי ואהבתי, ספרי איכות, ספרים שתהיתי על קנקנם , חובה לקרוא, מומלץ לקרוא, ספרים שאהבתי, קראתי!, המרגשים❤️, ספרים שאני רוצה לקרוא, קריאה - נוער, קריאה - מבוגרות.ים, סיפורת - מקור, אישים - ביוגרפיות ותכתובות וזיכרונות ויומנים וסיפורי חיים של דמויות למיניהן, תרתי משמע, לקריאה, ספרים טובים, דיגיטלי, ביוגרפיות, סיפורי חיים וספרי זכרונות למכירה, ספרים חדשים, מבוגרים, לקריאה, ביוגרפיה, ישראלים שאהבתי, ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה, ספרים שזוכרת שקראתי, ספרים להחלפה (תמורת ספר אחר), קראתי עד תשעט, על דמויות ואנשים, רשימה, ממתינים בסבלנות על המדף, פעמיים, שם של מישהו / הקדשה, ספרות ישראלית למכירה, ספרים יפים, הספריה הציבורית, חפצה לקרוא, כתיבה עיתונאית למכירה, 3'22, 2867-2025, 23-25, A10, ספרי עיון , ספרי עיון בנושא יהדות ישראל וציונות, ספרי עיון בנושא סיפורי חיים וביוגרפיות, A10A, נקרא באהבה..., למכירה עד 20 ש'ח, ספרות מקור , ספרים שאני מתכנן לקרוא, רוצה לקרוא!, נשים חתוכות, מלחמת העולם השניה, רוצה לקרוא, מלחמת העולם השניה 2, בקרוב, ספרים שקראתי בתשע"ח, מיותרים, נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר..., (מג)זר לא יבין זאת?, ארזת לבד?, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, A2, MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם, ספרים שמתכנן לקרוא, רוצה לקרוא, יום הזיכרון לחללי צה"ל, נקרא והומלץ., ספרות מקור חדשה שקראתי ב- 2019, בספרייה העירונית, תומחר , עוד ...

1.

שמיים שאין להם חוף - בניה שראל - סיפור חייו מאת יפעת ארליך "פרא אדם" קראו לו המפקדים שלו בצבא בחיבה או בכעס וניבאו לו גדולות או עצרו את הקידום שלו. "בניהרקולס" קראו לו החברים שטיילו איתו בדרום אמריקה, אחרי שפיספס מעבורת והשיג אותם רגלית בתחנה הבאה. "בַּבּ" קראה לו גלי ארוסתו. "בְּנָיָקִי" קראו לו אביו ואמו, שלום ומיכל, ששלומם קשור בחוט לשלומו. "בניה" נקראו יותר ממאה תינוקות על שמו. לכל איש יש שם. לכל איש יש גם סיפור. סיפורו של בניה שראל הוא של גבר צעיר תאב חיים ורב־פנים, שהיטלטל בין חברון לתל אביב, בין חלומות על קריירת משחק לקריירה צבאית, בין תשוקה לחופש לבין כמיהה לבית. ב־1 באוגוסט 2014, שלושה שבועות לפני מועד חתונתו, כשנראה שכל חלקי הפאזל של חייו סופסוף מסתדרים במקומם, נפל בקרב ברצועת עזה בתום מבצע "צוק איתן", בעודו צועד בראש חייליו כמפקד סיירת גבעתי. שמיים שאין להם חוף הוא רומן ביוגרפי המתאר את מסע חייו של בניה שראל, את ילדותו בקריית ארבע, את התבגרותו בישיבה התיכונית, ואת הדרך הקשה שעבר עד שמצא את מקומו בתוך המסגרת הצבאית. הספר נוגע בכנות ובאומץ בסדק שנוצר בינו לבין הוריו בעקבות התרחקותו מהדת ומספר בגילוי לב, בהומור ובכאב על אהבתו הגדולה לגלי. סיפורו האישי של בניה נותן ביטוי לפלח נכבד בחברה הישראלית, החי על קו התפר בין עולמות שונים ונע הלוך ושוב בין העולם החילוני לעולם האמוני. שמיים שאין להם חוף הוא ספרה השלישי של יפעת ארליך, עיתונאית "ידיעות אחרונות". ספרה הראשון "מה יקרה אם אמות מחר בבוקר", סיפור חייה של דפנה מאיר, נגע בלבבות רבים והיה לרב מכר...

2.

מה יקרה אם אמות מחר בבוקר - סיפור חייה של דפנה מאיר מאת יפעת ארליך "כל לילה אני עולה לישון על יצועי עם תחושה שעשיתי מיליון מצוות והבאתי המון אור לעולם, שה' אוהב אותי, דלוק עלי חבל"ז, ושגם מה שלא הספקתי, או יצא גרוע, ככה בדיוק היה צריך לקרות," כך כתבה דפנה מאיר והוסיפה: "החיים שלי דבש דבורים טהור. יש הרבה דבורים והרבה עקיצות, אך יש גם הרבה דבש." לא בכדי היו חייה של דפנה מאיר דבש דבורים טהור: היא הפכה אותם לכאלה. הילדה שגדלה בפנימיות ובחברת נוער בקיבוץ בנתה עם בעלה נתן קן חם ואוהב שבו גידלו שישה ילדים – ארבעה שהביאו לעולם ושני ילדי אומנה. לצד עבודתה כאחות בבית החולים סייעה לנשים להרות ולתכנן ילודה, קראה תמיד כמה ספרים במקביל, למדה ערבית כדי לדעת לדבר עם החולים שבהם טיפלה והתנדבה בוועד עתניאל, היישוב שבו גרה. ובעיקר היא כתבה, תמיד כתבה. לכל אחד ועל כל דבר. היא כתבה לבעלה שנעלב כשמסרה מתנות שקיבלה ממנו. היא כתבה לבתה שחששה שלא תמצא אהבה. היא כתבה לחולים שאיחרו לשלם על התרופות שלקחו. היא כתבה למטופלת שדיברה אליה בחוסר נימוס. היא כתבה לגדולי הרבנים, שמתחו ביקורת על שיטות הטיפול שלה. היא כתבה לממונה עליה שהעירה לה. היא כתבה לקולגות שלה כשהרגישה שהן עובדות קשה מדי. היא כתבה לחברות שפגעה בהן. היא כתבה בחריפות, באומץ, בחדות – אך גם בחוכמה, בחמלה ובאהבה גדולה. "גדלתי בשטח הפקר והייתי ילדת רחוב," כתבה פעם, "לא הלעיטו אותי בכלום. אני פרח בר. לא פוחדת מאף אחד ומשום דבר." ב-ח' בשבט תשע"ו, 17 בינואר 2016, בטרם מלאו לה 40, נרצחה דפנה מאיר על ידי מחבל בביתה. אחריה נותרו מאות אלפי המילים שכתבה – במכתבים, במיילים, בהודעות ווטסאפ ובמאמרים. המילים האלה, תמצית תפיסת עולמה, הן יצירה מרתקת והן הבסיס לביוגרפיה הזאת, מה יקרה אם אמות מחר בבוקר. את מילותיה של דפנה הפקיד בעלה נתן בידיה הטובות של יפעת ארליך, סופרת ועיתונאית ב"ידיעות אחרונות". בתבונה, בעדינות וברגישות היא טוותה מהן את סיפור חייה של האישה יוצאת הדופן. ואי-אפשר שלא לסיים במילותיה של דפנה עצמה: "חפשו אותי בחנויות הספרים המובחרות וגם בגוגל, שם אני כבר כוכב..." ...

3.

כמה מוכר, כמה זר מאת יפעת ארליך אופק הוא חייל דתי, תושב התנחלות בשומרון, הפוגש באהבת חייו במקום ובמועד לא צפויים. אולם מתחת ליופייה הקורן של אסנת רוחש עולם זר שרק נחזה להיות מוכר. כשהקליפות נסדקות בני הזוג נאלצים להתמודד לא רק עם הבדלי המנהגים, האמונות ומבטי הסביבה הקרובה – אלא להרחיק עד אוקראינה ולחטט בפצעים הפתוחים של מעשי הקהילה הקראית בשואה. כמה מוכר, כמה זר הוא גם סיפורה של רעיה, צעירה בת העדה הקראית. מאורעות מלחמת העולם קורעים אותה מעיירת הולדתה יבפטוריה שבאוקראינה, כופים עליה לבחור בין משפחתה לאנושיותה, ומביאים אותה לנדוד לפריז, מפריז לקהיר ומשם לישראל הצעירה. דיוקנאות ישנים שציירה רעיה קושרים בין שני הסיפורים, פורמים את החוטים שנכרכו סביב אופק ואסנת ומחברים בין שאלות ההווה לכאב העבר. יפעת ארליך, עיתונאית "ידיעות אחרונות", תושבת עפרה, אם לחמישה, כותבת באומץ ובגילוי לב על אהבה, על אמונה ועל היסטוריה, ועל חשבונות שלא יכולים להיסגר. הוא רומן היסטורי ראשון פרי עטה. ...