אני לא באמת כוורן . בחיים האמיתיים אני עובד בסתם עבודה משרדית משעממת . חמישה ימים בשבוע , משמונה בבוקר עד חמש בערב . כמו כולם . למה השתמשתי בכינוי הזה ? אולי איזה פנטזיה ותיקה שיהיה לי מקצוע שונה , מיוחד , לא סטנדרטי .

הספר הזה עוסק במערכת היחסים הפנימית בין העובדים בתוך משרד פרסום בשיקגו של תחילת המילניום . לא נמצא כאן עלילה דוהרת , ולמעשה עיקר הספר מתרכז באינטראקציות הפנימיות בין העובדים .

אנחנו עובדים היום במשרדים ממוזגים, לעתים קרובות מעוצבים מדי שרק אנחנו, העובדים בהם, מבחינים בפינה המתקלפת של הציפוי על הקיר, בדלת שתמיד נתקעת בפתיחה, בכרזה שהתרופפה בקצוות וכבר אינה כה רעננה ומבטיחה. אנחנו עובדים ברצינות ומייצרים שום דבר. מלים ודימויים."הטריק הוא לשחק חופשי במלים... כשאמרנו 'הנחות גדולות שאסור להחמיץ!'.התכוונו שאנחנו מוכרחים להיפטר מהסמרטוטים האלה, ומהר. 'שי חינם' היה קוד ל'תתכוננ

ספר מהנה לפרקים, שמצליח (עד מחציתו בערך) לזקק את הבחילה התאגידית לכדי אודיסאה של חיי משרד קטנוניים וגרוטסקים, בעידן שבו העמל האנושי אינו מגיר זיעה ממשית. בהמשך,(הספר) הופך לעיסה של טרחנות מיותרת וחזרתיות.