#
השיבוטים של ספרות הפנטסיה לנוער כוללים כמה מוסכמות הכרחיות וכמה כללי-רשות.
הכרחי – על הגיבורים להיות בגילאי העשרה. "המשפחה" שלהם – לא הביולוגית, האמיתית – צריכה להיות גם היא בגילאים האלה.. לרוב יהיה איזה מבוגר – לאו דווקא בן משפחה אבל חייב להיות מכובד וקשיש – שנמצא בחיים של בני הנוער ומהווה עבורם מנטור. העולם החיצוני חייב להיות עויין. לגיבור צריכה להיות תכונה כלשהי סוג של יתרון ועליו לא להבין

כבר מאות שנים, עוטף ערפל מסתורי עשוי אינסוף רובוטים קטנים את כדור-הארץ. הערפל הורג כל בן אנוש שנוגע בו במחלת הערפל הנוראית. בני האדם חיים כעת על פסגות ההרים הגבוהים ביותר, הרחק מהערפל המסוכן, כאשר העשירים ביותר חיים בהרים היותר גבוהים, והעניים יותר נלחמים על שטח בשאר האיזורים ונאבקים על הישרדותם. על כל אלו שולט הרודן האכזרי קודוק ביד רמה. צ'ס בן ה-13 לא חולה במחלת הערפל. הוא אפילו לא יכול לחלות. ה

*צוללן הערפל*

אמ;לק: כן או לא? לגמרי כן! זה כמו שילוב של "מלך הגנבים" עם דיסטופיה איכותית, אז איך לא תעופו על הספר? (תעופו, הבנתם? כי כל הסיפור בערך מתרחש בשמים...הבנתם?)

תקציר מגב הספר:
ערפל לבן וקטלני עוטף את כדור-הארץ כבר מאות שנים. האנושות נאחזת בפסגות ההרים הגבוהות ביותר, שם שולטות ביד רמה חמש המשפחות העשירות ביותר, בעוד האנשים שמזלם לא שפר עליהם נאבקים על קיומם בשכונות העוני ובמגר