"שהיאוש והטרגדיה ייפגשו תגיע שעת המבחן.
ובכן... הם נפגשו..." (<mark>יהונתן לוין</mark>).
<mark>יהונתן לוין</mark> נפטר בגיל 35 ממחלת הסרטן. האם ידע יהונתן שזה יהיה סופו? האם ככה דמיין שיסתיימו חייו? יהונתן עבר פגיעה מינית. הוא לא ידע בתודעתו שעבר אותה עד גיל מאוד מאוחר. במשך כ10 שנים כתב יהונתן שירים מדהימים ברגישותם ועזים בעוצמתם המבטאים את נפשו הסוערת. נפש המתעמקת בשיריו של יהונתן יכולה להגיע למסקנה כי סערה עברה על יהו

מאחר ואני העורך של הספר, אני לא יכול לכתוב ביקורת על הספר (אין הנחתום וכו') מה שאני כן יכול לעשות על מנת לקדם את הפצת הספר זה לשים פה את ההקדמה שצירפתי לספר עצמו:
זוהי לי זכות גדולה לערוך ברעד אצבעות על מקלדת, לפי בקשתו של אחי <mark>יהונתן</mark>, מקבץ ראשון מכתביו: שירים וטיוטות.
<mark>יהונתן</mark>, נער רך בתלבושת הדר , נפטר ממחלת הסרטן בטרם מלאו לו לו שנים. לא אין כאן טעות, הקורא מוזמן להתרגל לסגנון הכתיבה של <mark>יהונתן</mark>.

הספר "כשהיאוש והטרגדיה יפגשו" מהווה הזדמנות נדירה להציץ אל תוך עולמו הפנימי העשיר והמיוסר של יונתן. השירים בספר שנכתבו לאורך השנים משקפים את התמודדותו של המחבר עם הפגיעה הקשה שחווה ועם הקושי הגדול לתת מלים לחוויה שלא ניתן לתאר. הקריאה בספר מאפשרת לנו להבין קצת יותר את ההשלכות הקשות של פגיעה מינית בילדות ומתוך כך להעריך יותר את דרך ההתמודדות האמיצה של יונתן עם החשיפה ואת התהליך הטיפולי שעבר.