“נתחיל בזה שאני מאוד אוהבת ממוארים– לקרוא בספר זיכרונות. נכון שכל ספר זיכרונות הוא אוטוביוגרפיה, אבל לא כל אוטוביוגרפיה היא-ספר זיכרונות, כי ממואר הוא לא מובנה ומסודר אלא נכתב מקטעים מקטעים בדרך כלל בלי סדר כרונולוגי. זיכרון אחד משתלב באחר, או נטמע בו, מעין רצף אסוצייטיבי. ולדעתי זה מאפשר לנו להיות שותפים להרהורים הנלווים, לגישושים, לחיפוש לתהיות,ולפענוח ממש תוך כדי ... וזה הופך לחוויה אחרת .
וה”