“ישנו יוצר מעניין בתחום הספרות שראוי לתשומת לב מירבית.
אני עוקבת אחריו מזה זמן-מה וחושבת שכתיבתו מהווה נוף מרתק לקורא שמאס זה מכבר בתכנים צפויים, שבלוניים ובעלי סוף טוב.
יובל ליבליך אינו כותב מהלב אלא מתוך הכאב.
הוא יורד אל שורשי הבאסה, מחטט בהם כמו קיסמים בשיניים שלא צוחצחו כראוי, אוסף את מה שנותר ויוצר מציאות שאולי אינה קלה לעיכול אבל בהחלט ראויה לציון.
בספרו הקודם ״טבעת האש״ שעלילתו התרחשה א”