הספר עמד זמן רב על המדף בספריה ולא נגעתי בו.
משהו הפריע לי, אולי הציור על הכריכה הקדמית שנראה לי כציור ילדים ולאחר מכן הבנתי כי מדובר בדויד וגולית.
וכרגיל הספרנית , פיתתה אותי לקחת אותו כי הוא אינו ספר ילדים, והתפתתי.
נושא הספר : פעולות קומנדו בהרכבים כאלו ואחרים, על ידי צה"ל במדינות שכנות בין תום מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור.
הספר נכתב על ידי ד"ר <mark>חיים נדל</mark> שהיה שותף במרבית המבצעים הללו.
ב

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים (1967–1973) ביצע צה"ל שורה ארוכה של מבצעים מיוחדים, משולבים ונועזים בעומק שטח האויב, בלבנון, סוריה, ירדן ומצרים. ישראל בחרה בדפוס פעולות זה, לצד תקיפות אוויריות ומבצעים בקו המגע בגבולות, כדי להרתיע את אויביה, ונקטה גישה עקיפה כדי לפגוע בנכסים אסטרטגיים ובמטרות צבאיות חשובות של אויביה וכדי להשיג אפקט תודעתי מכריע על ההנהגה היריבה. בספרו "המעז מנצח" (ה

כיצד מעצב המטה הכללי של צה"ל אסטרטגיה, כיצד הוא מגבש תכנית רב־שנתית (תר"ש)? עם איזה מתחים ודילמות הוא מתמודד? מהם איומי הייחוס שאל מולם נבנה הכוח, ואיזה פשרות וויתורים נעשים לאורך הדרך. בספרו, "בין שתי מלחמות" (הוצאת מערכות, 2006), תיאר אלוף (מיל.) ד"ר <mark>חיים נדל</mark> כיצד התמודד צה"ל עם סוגיות אלו בשנים 1967־1973. צה"ל שלחם במלחמת יום הכיפורים היה למעשה, במידה רבה, תוצר של ההחלטות שהתקבלו באותן שנים.