“מאז ומעולם אהבתי להתפלסף, כמו שקוראים לזה בסלנג.
בשבילי זה מעולם לא היה התפלספות, לא ההתפלספות שנאמרת בלעג על ידי בני כיתתי ונועדה לומר שאני חושבת יותר מדי, ולא ההתפלספות הרצינית בצורה שאמא שלי מסתכלת על זה. לא קראתי לזה פילוסופיה. בסך הכל חשבתי הרבה, על הכל.
חשבתי על משמעות החיים, בוודאי, ועל שאלות קיומיות נוספות שעשו לי כאב ראש ענק. אבל גם חשבתי על עצמי, ועל מי אני בעולם הזה, ומה זה אומר, ומה”