הספר "חבורת ציק-טוף" מאת <mark>יהודה אופנר</mark> שייך לז'אנר ספרי חבורות. הספר מצטרף יפה למסורת הכתיבה עליהן בספרות העברית, ועושה זאת בצורה עדכנית. הנושאים המטופלים שם הם מעולם ההתמודדות העכשווי והיום-יומי של ילדים רבים: גניבות בבית הספר, לעג לזרים, בריונות של ילדים גדולים, התעללות בבעלי חיים, קשיים חברתיים על רקע של פער כלכלי ועוד. בספר יש תיקשורת באמצעות טכנולוגיה כמו שליחת מיילים ומסרונים, ממש כמו שמתנהל

ספר מדהים! מעורר כל כך הרבה מחשבות... בעצם הבנתי שהדרך הטובה ביותר למות היא לחיות את החיים כאן ועכשיו ולהגיע לסופם עם כמה שפחות חרטות כי הרי אי אפשר שלא יהיו חרטות כלל. כשקוראים על מעללי מר קולבר ומר לואיס שוכחים את גילם המתקדם. הם מצחיקים ומרגשים ובדרכם שלהם מציגים נושאים שמטרידים את כולנו.
הכתיבה של <mark>יהודה אופנר</mark> זורמת וקולחת. קראתי בלילה אחד.
בקיצור, צריך לחיות ולנצל כל רגע. אני הולכת לשנות כמה