"יום סמק הגדול", עליו מבוסס הסרט "בית" (אותו לא ראיתי לכן לא אתייחס אליו כאן), הוא חיבורה של טיפ טוצ'י בת ה-11, הנועד להיקבר בקפסולת זמן ולספר לתושבי העתיד על פלישתם של החייזרים הבובים בחג המולד, שהפך ליום סמק הגדול. טיפ, ילדה חכמה, מגניבה ובעלת תושייה, נאלצת לעבור עם כל תושבי ארצות הברית לפלורידה בהוראת הבובים, שגם העלימו את אמה. היא אוהבת לנהוג, ולמרות גילה הצעיר היא נהגת מעולה, ולכן היא מחליטה

הסיפור החמוד והמקסים הזה מספר על העולם שלנו אי שם בעתיד שבו יגיעו חייזרים לכדור שלנו למטרות שימוש במשאבי העולם ומה יקרה עם האנושות אז. הספר הוא אפוקליפסי במקצת עם נגיעות הומור רבות (שכנראה מופנות אל בני נוער כי לא ממש התחברתי לחידודים הלשוניים שלו). הסיפור הוא קצת אפל, ויש בו תיאורים "רעים" על העולם העתידני, שמספרים על הרוע האנושי והחייזרי שיתרחש בסיטואציה של הפלישה.
הספר מלא בתיאורים חמודים וקיש

ראיתי את הסרט "בית" המבוסס באופן רופף על הספר הזה לפני כשנה ונהניתי מהקסם וההומור הילדותיים שבו. כאשר בני לקח את הספר הזה מהספרייה חשבתי שאולי כדאי לקורא אותו ולא התאכזבתי. למעשה, שתי החוויות הן משלימות (ושונות מאוד) והספר הוא אחד מהמהנים יותר שקראתי השנה.
כדור הארץ נכבש על ידי הבוב, גזע חייזרי מוזר ומעט מטופש, אשר בכל זאת משתלט על כדור הארץ ללא שפיכות דמים בשל הטכנולוגיה שלהם. הבוב מפנים את האנו

ספר חמוד נורא.
קראתי אותו עכשיו כיוון שלא יכולתי להתרכז בספרים אחרים כי אני לומדת לקראת בחינות סמסטר והראש כמובן לא במקום.
נכון ספר נוער/ילדים... אז מה.
לפעמים דווקא הספרים האלה יכולים להוציא אותנו מהשגרה ולנקות את הראש.
הספר מספר על ילדה בת 11 שפתאום שמה לב שאמא שלה קצת השתגעה. מצד אחד היא טוענת שנחטפה ע"י חייזרים ואח"כ היא מתנהגת מוזר.
זמן מה אחר כך פולשים לכדור הארץ באמת יצורים חייזרים ואת