לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת

קליל ורגוע, לקראת סוף השבוע...

פאקס השועל, ופיטר בן השלוש-ע<mark>שרה</mark> ביחד כבר חמש שנים, אבל כאשר אביו של פיטר מגוייס למלחמה, הוא מאלץ את פיטר להיפרד מהשועל שלו, ומשאיר אותו אצל סביו הנרגן. פיטר מקבל עליו בצער את הגזירה, אך מהר מאוד מבין כי עשה טעות, ומחליט לעשות מסע של מאות קילומטרים בחזרה אל פאקס. אבל המסע של פיטר מוביל אותו למקומות זרים ורחוקים, היכן שהוא מתמו

לילה. הבנות ישנות סוף סוף. אני קורסת על הכיסא מול המחשב, ונכנסת לסימניה, אלא מה. פתאום בוקע צחוק חנוק מכיוון החדר של הגדולה. אני מתגנבת בשקט ותופסת את זו שאמורה לישון עם פנס וספר פתוח. איזה דה-ז'ה וו. "אמא, את לא כועסת עלי?" איך אני יכולה לכעוס. זה קלמנטיין.

קלמנטיין היא גיבורה נשית שאין לה מה שיש לנסיכה אמיתית – היא קופצנית, לא "מתנהגת יפה" לעיתים, יש לה הפרעת קשב במידה מסויימת, החדר שלה מבולג

אוי קלמנטיין אהובתי ,יקירתי -חזרת אלי בספר הרביעי .
וכרגיל גרמת לי לצחוק ,ליהנות מחשיבתך הפרועה והנונ -קונפורמיסטית ,מתעלולייך ,מכנותך ומרוחב -לבך.

דעי לך שאני אוהבת ומשוגעת על ילדים שכאלה ובמיוחד אם מדובר בילדות .ואם הן בנות ג'ינג'יות-אז בכלל אני עפה לשמיים .

הפעם ספרת לי מהי" חברה מצטיינת" בכיתתך ,ולמדת אותי מהי חברות אמתית בין ילדים .אהבתי את יכולת ההתמודדות שלך עם היעלמו של חתולך "

זו ביקורת מפי התולעת הקטנה בת 6.5 שמתעצלת להקליד לבד:-)
_____________________________________

קלמנטיין היא הכי חמודה בספר, לעומת מרגרט שהיא חברה שלה, אבל ממש מעצבנת. אני במקומה בכלל לא הייתי מתחברת איתה. למרות שלפעמים היא גם בסדר. יש לקלמנטיין חתול שקוראים לו "קרם לחות" - שזה ממש, אבל ממש שם מצחיק לחתול. יש לה גם חבר, מיצ'ל ואח קטן שדומה לאח שלי. ואמא הכי צוחקת מכינויים שקלמנטיין נותנת לאח שלה

הביקורת הבאה נכתבה ע"י רומי בת 6 וחצי. (התלבטתי לא מעט, ואחרי הדיונים כאן באתר החלטתי עדיין לא לפתוח לה שם משתמש משלה...)

קלמנטיין הוא ספר מעולה וחביב עלי ביותר וקלמנטיין ילדה שובבה בימיוחד לעומת זו חברתה הלא מי יודע מה די שקטה וחושבת רק אל אצמה ואחיה מיצ'ל שהוא אחיה של מרגרת אוהב מאוד את קלמנטיין וקלמנטיין גם מאוד אוהב

ספר מבריק!
אולי הספר הטוב ביותר שראיתי בינתיים שהבת שלי בת ה-7.5 קראה.
אומנם חייבים להודות - היא לא צלחה אותו לבד. הייתי צריכה לבוא ולעזור לה - להקריא לה כמה עמודים, ולקרוא קצת יחד איתה, כי איכשהו היה לה קצת קשה מדי. אבל עדיין - זה היה תענוג רציף. לי בוודאות - וגם היא לא סבלה.

הספר מרגש להפליא ומתאר את הילדה בצורה אתנטית בטירוף. ילדונת שובבה עם חברה מפוקפקת, הורים מקסימים שיודעים להבין אותה ו

יכול להיות שאני -התבגרתי ? יכול להיות שקלמנטיין -כבר לא ילדה קטנה {עוד מעט בת 10}? יכול להיות שהמחברת כבר התעייפה מלכתוב את הסדרה ?

התשובה : המחברת התעייפה !!. אני דווקא ממשיכה ליהנות מספרי ילדים ,וקלמנטיין עדיין ילדה קטנה מצחיקה ,חכמה, שובבה ונהדרת .

הספר החמישי בסדרה -איבד מקסמו לעומת הספרים הקודמים. האינדיקציה מבחינתי -שבמהלך הספר צחקתי רק פעם אחת !!!

בפעם הזאת בעלילה יש יותר מדי משיכ

מפעם לפעם אני מוצאת מקלט בעולם ספרות הילדים והנוער .
אז פניתי לקרוא את ספרה השלישי בהרפתקאותיה של קלמנטיין הג'ינג'ית .

נהניתי מקצב העלילתי ,מחוש ההומור ,מהצגת המסרים החבויה {משפחה גרעינית של אבא ואמא וילדים,ומשפחתה שבה התא המשפחתי התפרק}. אהבתי את איוריה המופלאים והנהדרים של מרלה פרייזי , שאי אפשר לנתק את דמותה הוויזואלית והפנימית של קלמנטיין שבטקסט מהאופן שבו היא מצוירת.

הספר בהחלט

אין, פשוט אין כמו קלמנטיין.
מכל הספרים בסדרה יצאתי במין מצב רוח בעננים שאני יוצא איתו רק מספרים מסוימים מאוד שהתחברתי אליהם במיוחד.
איזו גאונות של סיפור!
זה ספר שקל מאוד להתחבר אליו ולכל הדמויות שבו, אפילו ליונים.
אחד הספרים שאני נהנה לקרוא שוב ושוב, בלי הפסקה. גם אם תקראו את העמוד האחרון לפני דקה, תרגישו מן צורך להתחיל אותו מחדש באותו רגע- פשוט ספר מקסים.

אם לא הבנתם- ממליץ בחום!

הערה: