“**** השעון המעורר של האייפון צפצף פתאום, והתעוררתי. לא, לא יכול להיות שעבר לילה שלם. נראה שרק לפני שעתיים-שלוש הלכתי לישון. כל כך אין לי כוח ליום הזה. פקחתי את העיניים. שש וחמישים, לעזאזל. הילדים כבר היו למטה, שמעתי את הרחשים שלהם, שיעולים קטנים, בלתי מודעים, המהומים של שיחות על גיבורי-על. עפתי עד השירותים, עשיתי פיפי וצחצחתי שיניים. התלבשתי, ופתחתי את החלון של חדר העבודה. על העץ היתה”

“סנדרסון משוגע. ואני עוד יותר משוגעת שבחרתי לקרוא ספר מד"ב רק בגללו, כשבדרך כלל אין לי נגיעה בהם (לא מתוך הרמת אף, פשוט כי תמיד הרגשתי שזה גדול עליי). אני לא גרופית של סנדרסון, אם אתם חוששים. קראתי רק ארבעה ספרים שלו - אלנטריס וטרילוגיית הערפילאים - ובינתיים הוא הספיק לכתוב עוד מיליון. לא קראתי אותם בדיוק מהסיבה שצוינה למעלה - זה גדול עליי כרגע. הלימודים סופחים כל טיפת זמן פנוי, משתלטים על כל תאי”

“**** אולי שליש מילדותי ביליתי בחלומות בהקיץ על יכולת תעופה, יריקת אש מאצבעות הידיים, מסעות בזמן או לחלופין כיסים מלאים בכסף שאינם מתרוקנים לעולם. אחד הזכרונות המוקדמים ביותר שלי כולל בין השאר לבישת מדים של גיבור-על - מכנסיים וחולצה לבנים, וחגורת שמלה אדומה עצומת-אבזם מאמא, וריצה חפוזה החוצה חמוש בכוחות עליונים כדי לעזור לחפים מפשע במלחמתם אל מול כוחות אופל אימתניים. הייתי, אני מניח, כבן ח”

“תם ולא נשלם. זהו ספר פנטזיה קלאסי,עם מפה בפתיחה ועולם ששונה משלנו וחוקים אחרים. ומלחמה – איך אפשר בלי מלחמה. רוב הספר מתחלק בין שלוש דמויות עיקריות ולמרות שהדמויות הללו סטטטיות במובן הגאוגראפי שלהם,מצליח סנדרסון ליצור מתח ועיניין לאורך כל הספר וכמעט אין מריחות והתעקבויות על מנת לנפח את העלילה. כל פרק מביא איתו דברים חדשים, כל פרק שופך מעט אור על העולם בו מתרחש הסיפור. למרות שיש חפיפות בין הס”

“**** השעון המעורר של האייפון צפצף פתאום, והתעוררתי. לא, לא יכול להיות שעבר לילה שלם. נראה שרק לפני שעתיים-שלוש הלכתי לישון. כל כך אין לי כוח ליום הזה. פקחתי את העיניים. שש וחמישים, לעזאזל. הילדים כבר היו למטה, שמעתי את הרחשים שלהם, שיעולים קטנים, בלתי מודעים, המהומים של שיחות על גיבורי-על. עפתי עד השירותים, עשיתי פיפי וצחצחתי שיניים. התלבשתי, ופתחתי את החלון של חדר העבודה. על העץ היתה”

“סנדרסון משוגע. ואני עוד יותר משוגעת שבחרתי לקרוא ספר מד"ב רק בגללו, כשבדרך כלל אין לי נגיעה בהם (לא מתוך הרמת אף, פשוט כי תמיד הרגשתי שזה גדול עליי). אני לא גרופית של סנדרסון, אם אתם חוששים. קראתי רק ארבעה ספרים שלו - אלנטריס וטרילוגיית הערפילאים - ובינתיים הוא הספיק לכתוב עוד מיליון. לא קראתי אותם בדיוק מהסיבה שצוינה למעלה - זה גדול עליי כרגע. הלימודים סופחים כל טיפת זמן פנוי, משתלטים על כל תאי”

“**** אולי שליש מילדותי ביליתי בחלומות בהקיץ על יכולת תעופה, יריקת אש מאצבעות הידיים, מסעות בזמן או לחלופין כיסים מלאים בכסף שאינם מתרוקנים לעולם. אחד הזכרונות המוקדמים ביותר שלי כולל בין השאר לבישת מדים של גיבור-על - מכנסיים וחולצה לבנים, וחגורת שמלה אדומה עצומת-אבזם מאמא, וריצה חפוזה החוצה חמוש בכוחות עליונים כדי לעזור לחפים מפשע במלחמתם אל מול כוחות אופל אימתניים. הייתי, אני מניח, כבן ח”

“תם ולא נשלם. זהו ספר פנטזיה קלאסי,עם מפה בפתיחה ועולם ששונה משלנו וחוקים אחרים. ומלחמה – איך אפשר בלי מלחמה. רוב הספר מתחלק בין שלוש דמויות עיקריות ולמרות שהדמויות הללו סטטטיות במובן הגאוגראפי שלהם,מצליח סנדרסון ליצור מתח ועיניין לאורך כל הספר וכמעט אין מריחות והתעקבויות על מנת לנפח את העלילה. כל פרק מביא איתו דברים חדשים, כל פרק שופך מעט אור על העולם בו מתרחש הסיפור. למרות שיש חפיפות בין הס”