נושא מסעות הגילויים במהלך ההיסטוריה הוא נושא שמרתק אותי במיוחד.
כמו רבים וטובים הכרתי את המרכזיים שבמגלי העולם , כמו כריסטופר קולומבוס, קורטז, וסקו דה גמה ועוד רבים וטובים.
היו בין המגלים כאלה שעוררו את הערצתי והיו גם כאלה שתאבתי ביניהם פיזארו וקורטז שטבחו באוכלוסיה המקומית בארצות אותם גילו
וללא רחמים הורידו את הנותרים לדרגת עבדים במכרות הזהב לשם העשרת ארצם ותפיחת כיסם.
גם קולומבוס היה מסוג המ

לא אחת במהלך קריאת הספר כפי שקורה לי עם ספרים על השואה שאני סוגרת את הספר,נושמת עמוק מנסה לעכל,להכיל וממשיכה לקרוא.

לאורך כל הספר ליוותה אותי תחושה של רוע. כמויות של רוע ושנאה ושאלה אחת שתמיד אני שואלת – למה? מאיפה?

מאיפה בא כל הרוע הזה,מאיפה השנאה הזו של אדם כלפי כל אדם באשר הוא? נולדים עם זה? מקבלים את זה בבית?

כל התשובות אולי נכונות וישנן מן הסתם עוד תשובות.

הספר מלווה את שרה,נערה י