מה הציע איאן פלמינג ( מחבר ספרי ג'יימס בונד ) להצניח בצרפת הכבושה ? למה התפטר התליין הגדול בהיסטוריה של המאה ה – 20 מתפקידו ? האם רצו הנאצים לחטוף את האפיפיור פיוס ה -12 ? מה עשה הזהב של פולין באפריקה? כיצד חטפו שבויים בריטיים מטוס איטלקי ?? ספר חדש מאת אורי דרומי ייצא לאור בחודש יוני 2013 , בהוצאת כרמל: "ערפל הקרב" – מלחמת העולם השנייה שלא כל-כך הכרתם אלפי ספרים נכתבו על מלחמת העולם השנייה ומאות סרטים הופקו בעקבותיה, ודומה כי הכל כבר מוכר וידוע. והנה בא אורי דרומי, ומאיר פינות שהיו שרויות באפלה, מתאר אירועים ואנקדוטות שהקורא בעברית לא נחשף להם, ומוסיף עוד ידע על התגוששות ענקים זו, המוסיפה לרתק את דמיונם של מיליונים גם אחרי שבעה עשורים. בספרו החדש – " ערפל הקרב: מלחמת העולם השנייה שלא הכרתם " – חושף אורי דרומי סיפורים אישיים על מעשי גבורה לא ידועים, לחימה בזירות מרוחקות שלא זכו לחשיפה, אנשים מוזרים שהמלחמה הקצינה את מוזרותם, ספורים על בריחות מסמרות שיער מהשבי, על קרבות אוויר ואלופי הפלות מטוסים, על תככים ועל אומץ לב יוצא דופן. סיפורים על אנשים בשוליים ועל אנשים מרכזיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, משני עברי המתרס. הספר מתבסס על תחקיר מעמיק שערך דרומי במשך מספר שנים, ובו נספח מקורות נרחב. את הספר מלווים איוריו המקסימים של אמן התעופה מיקי עמית. ספריו הקודמים של דרומי הם " טיסה קרבית " ו"מלחמות גדולות ספורים קטנים". אורי דרומי, אל"מ (במיל.) טס שנים רבות כנווט בחיל האוויר והיה עורך ראשי של ביטאון חיל אוויר ומפקד הוצאת "מערכות". במשך 12 שנים הוא כתב את הטור "אחרי מות" בעיתון "הארץ". כיום הוא משמש כמנהל מועדון העיתונות הבינלאומי החדש בירושלים. עיצוב גרפי : עודד קורח , נועם חן...

בשנת תשס"ג ? 2003 יצאה לאור, מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי, הצעתם של פרופ´ רות גביזון והרב יעקב מדן לאמנה שנועדה להסדיר את היחסים בין חופשיים ובין שומרי מצוות בישראל. בדברי ההסבר להצעתם כתבו גבינזון ומדן כי ´מסגרת פעולה מוסכמת בין חלקי הציבור היהודי בישראל, שהיא תוצאה של הידברות, היא הדרך הטובה ביותר לטפל במחלוקות עקרוניות. בדרך זו, נשמר כבודן של כל הקבוצות לפעול בתיאום לקראת מטרות משותפות קיומיות´. הספר "שבת אחים" ממקם את אמנת זביזון-מדן בהקשר ההיסטורי שלה. בראשיתו- דיון ב´פולמוס התרבות´, אותה פרשת דרכים גדולה מימיה הראשונים של התנועה הציונית, שממנה הסתמן הקרע בין הציונות לאורתודוקסיה. בעקבות הדיון מובאים חזונותיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יצחק ניסנבוים וברל כצנלסון על אופייה היהודי של המדינה שתקום וכן נדון הסטטוס קוו המפורסם מימיה הראשונים של המדינה....

ספרים רבים נכתבו על התנגשויות הענק בין צבאות אדירים - המלחמות, אולם ספר זה שונה. מוארות בו דווקא הפינות הלא ידועות במלחמות, אותם סיפורים אנושיים, מוזרים, מקריים, משעשעים - הסיפורים הקטנים שבתוך המלחמות הגדולות. הסיפורים שודרו בחלקם ב``גלי צה``ל`` ורובם ב``קול ישראל`` בתכנית ``הערכת מצב``. אל``מ (מיל.) אורי דרומי הוא בעל נסיון עשיר ביותר בנושאי טיס. מ1964- ועד היום הוא פעיל כנווט בחיל האוויר הישראלי, ונטל חלק בכל מערכות ישראל, ממלחמת ששת הימים ואילך. במקביל לכך עסק הרבה בכתיבה על טיס ותעופה. ספריו הקודמים: המותחן התחייבות, וקובץ הסיפורים טיסה קרבית. אורי דרומי היה במשך כמה שנים עורך בטאון חיל האוויר, ואחר כך עורך ראשי של הוצאת ``מערכות``. משנת 1992 הוא משמש כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית....

ילדות מאושרת בפרדס חנה, שנות טיסה רבות בחיל האוויר, חינוך של דורות, הוצאת ספרים, שליחות באמריקה, ייצוגה של ישראל מול התקשורת הזרה, ניסיון לכונן חוקה לישראל, פסטיבלי ספרים במשכנות שאננים וכנסים בינלאומיים על חופש העיתונות — אלה הם האירועים והחוויות שמהם שוזר אורי דרומי את סיפורו, שהוא במידה רבה סיפורנו אנו, המשתרע על פני שבעים השנים האחרונות. זהו מסע מרתק, כתוב עם חיוך וספוג באופטימיות. הניווט שלו צריך להוביל מישראל שבה נולד אל ישראל טובה יותר. אורי מנוסה מאוד בכתיבה לאורך שנים, והוא גם תחקירן בנשמתו, כך שהספר רצוף פרטים רבים (לעיתים רבים מדי) מתחנות חייו, בצבא, בשליחות בארה"ב, בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) וב"משכנות שאננים". הוא ממחיש לקורא את האירועים השונים כאילו היינו שם. קשת ההיכרות שלו גדולה ומגוונת ורבים נזכרים בספרו. ההיכרות עם הפוליטיקאים בהיותו מנהל לע"מ וכמה אפיזודות מתקופה זו הרחיקו את דרומי מהמחשבה להשתלב בעולם הפוליטי. ממסכת חייו המגוונת והארוכה של דרומי הוא שוזר בספרו החמישי את סיפורה של ישראל בת שבעים במסע מרתק, כתוב עם חיוך וספוג באופטימיות....

"בעיית המוטיבציה שונה מכפי שהיא משתקפת בעיני הציבור. מי שקוראים לו, מתייצב. האם יש עריקים? התשובה היא כן. האם יש נפקדים? התשובה היא כן. אבל האם רוב האנשים מתייצבים לדגל, אורזים תרמיל, עוזבים בית, ספסל לימודים, עסק, מבטלים נסיעה לחו"ל ומתייצבים? התשובה היא כן." רב - אלוף שאול מופז, ראש המטה הכללי "במדינה דמוקרטית, השלטון הוא בראש ובראשונה שלטון ההגינות, ואנו שרויים במשבר הגינות... במצב שבו אנו נמצאים קשה מאוד לדבר על הגינות בשירות הצבאי, גם בשירות סדיר לסוגיו השונים, גם בשירות חובה וגם בשירות מילואים." פרופ' אסא כשר, אוניברסיטת תל - אביב "לאורך שנות ה - 90 גדל חלקם של המשרתים שירות מילואים קצר או כלל לא משרתים. לעומת זאת הצטמצם מאוד חלקם של המשרתים מעל 21 יום. התוצאה: עומס כבד מוטל על קבוצה קטנה מאוד של אנשים." אלוף גיל רגב - ראש אגף כוח אדם, צה"ל "אנשים מדברים היום על פחד ללכת למילואים; הם מדברים על היותם ברווזים חסרי מגן... אני לא מדברת על התקשורת אלא על אמירות של החבר'ה המשרתים במילואים, והם מדברים הרבה על פחד ועל החשש להסתכן, במיוחד היותר מבוגרים." פרופ' עמיה ליבליך, האוניברסיטה העברית בירושלים "צה"ל לא יוכל להתמיד עוד שנים רבות במבנהו הנוכחי, המבוסס על שירות מילואים נרחב. לכן, כבר היום נדרשת גישה חדשה וחשיבה שונה על תפיסת המילואים ואפילו אעז ואומר, על שירות חובה." תא"ל (מיל') דב תמרי - ראש המכון לחקר תורת המערכה "אני בן 52. אני עושה מילואים מבחירה ובכיף ואף פעם לא סירבתי. כך חינכו אותי. אני לא מכיר את המילה 'לא' בצבא, ואני גאה בזה... עם זאת אני שומע יותר ויותר מילדים איך אפשר להתחמק מהשירות הסדיר וזו הבעיה." סאל (מיל') יעקב הרטוך, מג"ד במילואים "אנחנו יכולים להציע אלטרנטיבה: מהשנה הבאה כל אדם במדינת ישראל יעשה שירות לאומה. יהיו שיעשו שירות צבאי ויהיו שיעשו שירות אזרחים. כולם ישרתו, חרדים, ערבים, נשים, יתומים, בנים, חולים. ומהו אותו שירות שאיננו צבאי? הוא יכול להיות יום לימודים ארוך, בית חולים, עזרה לתלמידים, עשייה קולקטיבית." גדעון עשת, "ידיעות אחרונות"...

הדיון בנושא של דת ומדינה מבליט את אופייה היהודי של המדינה, תוך התייחסות לכל אחת מן הדתות הפעילות בארץ. הנושאים בהם דנו בכינוס: לקראת הגדרה חוקתית של יחסי דת ומדינה בישראל, ארבע הגישות ליחסי דת ומדינה, הדינמיקה בעמדות הציבור הישראלי, הבעייתיות מנקודת המבט של המחוקק, בידול נושאי דת ומדינה מהשיח החוקתי, מעמד חוקתי לזכויות אדם בתחומי דת ומדינה, מעמד חוקתי של הסדרים ספציפיים, דרכים למימוש התהליך החוקתי. תוכן העניינים מושב ראשון: לקראת הגדרה חוקתית של יחסי דת ומדינה בישראל דברי פתיחה * ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה * השופט מאיר שמגר, לשעבר נשיא בית המשפט העליון ארבע הגישות ליחסי דת ומדינה * פרופ' ירון אזרחי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה * הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק * ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה * הרב יובל שרלו, ראש ישיבת הסדר פתח תקוה הדינמיקה בעמדות הציבור הישראלי * פרופ' אליהוא כץ, המחלקה לתקשורת ועיתונאות האוניברסיטה העברית בירושלים הגדרת המסגרות לדיון * פרפ' רות גביזון, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה הצגת המודלים לדיון * פרופ' ידידיה שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה הבעייתיות מנקודת המבט של המחוקק * ח"כ נחום לנגנטל, המפד"ל דיון מושב שני: קבוצות דיון * קבוצת דיון בנושא: בידול נושאי דת ומדינה מהשיח החוקתי * קבוצת דיון בנושא: מעמד חוקתילזויות אדם בתחומי דת ומדינה *קבוצת דיון בנושא: מעמד חוקתי של הסדרים ספציפיים מושב שלישי: דיון בדרכים למימוש התהליך החוקתי דיווח הקבוצות ודיון מסכם...