“זה קרה לפני כ-10 שנים, סדרה בשם Band of Brothers (אחים לנשק) המבוססת על ספרו של סטיבן אמברוז תפסה אותי לא מוכן, נפלתי. והתמכרתי.
מלחמת העולם השנייה החלה להלך עלי קסם, והשתלטה עלי. לוקחת לי את הזמן הפנוי, ומתפשטת לכל עבר. ולא רק זאת עם הזמן המחלה התגברה ורציתי לדעת לא רק מה קרה שם, אלה מה היה בנוסף, ומה קרה אחרי, ומה קרה לפני, ולמה, ומה לפני, ולמה, ולפני, ולפני לפני... והופס זה גדל לממדי מגיפה. חזרתי ללמוד באוניברסיטה היסטוריה, ומדפי הספרים שלי מחזיקים כבר שתי שכבות כל אחד כמו חנויות יד שנייה כאילו. אני חולה – כמה נפלא!
לכן זאת לא חוכמה לפתות אותי, ספר חדש, על מלחמת העולם השנייה, בעברית... נו לא פייר.
לפני הביקורת עצמה כמה מילים על אסתטיקה של ספר.
אוהב ספר, שמטייל בחנויות ספרים בחו"ל נדהם מהעושר ונמלא קנאה, לא רק מהכמות, אלא גם מהחומר והצורה ממנו עשויים ספרים. יש ספרים זולים, ופחות זולים ויקרים – ואותו ספר בדיוק יכול להופיע במספר גרסאות Paperback או Hardcover או כאלה עם כיסוי נגד אבק או בלעדיו, כריכות מפוארות או פשוטות – רק תבחר.
ופה לרוב מצאנו איזו שהיא בינוניות נוחה וסטנדרטית, כמעט הכל באותו הגודל, אותו פונט, אותו חומר... נכון שמה שחשוב אלו המילים, אבל לטעמי, כמכור לספרים לקנקן יש חלק חשוב מחוויית הקריאה שהיא רב חושית בשבילי (כן גם ריח!!).
לכן ממש התלהבתי שהספר החדש, ערפל הקרב, יצא שונה... אומנם לא דרסטית... אולם פתאום גודל חדש, תחושה אחרת, צבעים אחרים ואיורים מקסימים (למה חושבים שאיורים הם רק לילדים??).
הקנקן של הספר שבה אותי והוסיף לחוסר ההיסוס בהוצאה על ספר שלא נכנס למבצעי הקילו במאה.
עכשיו לתוכן – ובכן אחרי ההקדמה הנלהבת, לרוב הקוראים נכונה כאן אכזבה קלה, הספר מלא בסיפורים קצרים על מאורעות ואנשים שונים ופחות ידועים שקרו בזמן מלחמת העולם השנייה.
זה דומה לאוסף של כתבות קצרות, ואנקדוטיות שמתפרסמות מפעם לפעם בעיתונים, בלוגים או אתרי היסטוריה.
לכן למי שלא משוגע על מלחמת העולם השנייה יתכן שלא ממש ייהנה מהספר ואפילו ישעממו.
אולם למשוגעים, למטורפים ממש, יש פה מנה גדושה של סוכריות (או גלולות) טעימות.
אמנם אין פה גילויים מרעישים, או אפקט ואו שישנה משהו בהבנה, אבל בכל זאת מצאתי אותו משכיל ומעניין (נו מה לעשות מטורף).
איפה הוא עוזר לי? ובכן, אתם מכירים את הסיפור על כספיון? דג הכסף הקטן של פאול קור? (אם לא... קנו לילד הקטן וקראו אתו – הוא נפלא!)
בסיפור הדג הקטן נתקל בלוויתן ובתחילה הוא רק רואה גוש גדול ושחור, הוא אינו מסוגל לתפוס במה הוא נתקל, הר? עין גדולה? – בשביל לתפוס הוא צריך להתרחק, עוד ועוד ועוד יותר... כדי לתפוס את התמונה הרחבה ואז ואו – אתה ענק!
בדיוק אותו הדבר קרה לי.
נתקלים במלחמת העולם השנייה, ונכון שקוראים לה מלחמת עולם, ונכון שיש כל מיני מיספרים שבדרך כלל הם מיליונים (כולל לנו), ואתה יודע איפה היא התרחשה, ומה קרה, ובכל זאת לא תופסים. והתודעה נמשכת לאירופה, ואולי לצפון אפריקה וקצת לאיי האוקיאנוס השקט, אבל זה פשוט לא כך.
המלחמה הזאת היא כה גדולה והתרחשה כמעט בכל מקום. מדהים!
איך הספר עוזר בזה? ובכן הוא מספר על דברים שונים ומשונים שקרו במקומות שונים ומשונים, חלקם באמת במקומות ה"רגילים" אולם רבים מהם מחוצה למוכר... קנדה, ואוסטרליה, מדגסקר, וגיברלטר... ועוד ועוד. ומסופר על עוד מיספרים, ועל הפלות מטוסים, והטבעות ספינות, ושבויים, ובריחות, ומרגלים, ובלבול, ותחכום ומזל... ומכל הסיפורים לאט לאט נפתחת העדשה ותופסים קצת יותר ממה שקרה וכמה היא גדולה.
חוץ מזה במספר סיפורים הספר הוא גם טיזר (קדימון) לנבירה יותר לעומק של סיפורים היסטוריים שלא נתתי עליהם את הדעת עד היום (כמו תפקידה של שוויץ במלחמה).
לכן לסיכום, קנקן נפלא ומכובד שיגרום להנאה למשוגעים לדבר.
(רעיון נפלא למתנה לכאלה שאתם יודעים שהם מכורים להיסטוריה מודרנית וצבאית – דרך אגב צריך להחזיר לאלתר את הנוהג של ספרים כמתנות!!).
לכל השאר כנראה שאפשר לוותר.”
