“כשבגין פרש מראשות הממשלה כשהוא שבור נפשית וגופנית הוא היה בסה"כ בן 70 (השוו לנתניהו שמגיע בגיל זה לשיאו, או לברק) והוא שימש בתפקידו רק 6 שנים. אבל בתקופה קצרה זו בגין שינה את פניה של מדינת ישראל ואנו חיים כיום במדינה שהוא הותיר אחריו, לטוב ולרע (זה כבר תלוי בדעתכם האישית). השפעתו שנייה רק לזו של בן גוריון, שהקים את המדינה והכתיב את אופייה עד עלייתו של בגין. אז מי הוא היה, הגלותי, האופוזיציונר הנצח”

“באמצע שנות ה-60 כשלמדתי בביה"ס יסודי ממלכתי בת"א ,מדי יום היו עורכים בשעה שמונה בבוקר מסדר לכל התלמידים מכיתה א' -עד ח' שכלל התעמלות ושירה.נזכרתי בשיר אחד מאותם ימי התום: שיר בוקר "בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל, אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל. מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחְרֵש”

“הרבה ישראלים מתגעגעים למנחם בגין. הרבה צעירים בקושי יודעים מי זה. אבי שילון כותב ביוגרפיה מאוד מחמירה ונראית הרבה פעמים לא אובייקטיבית ודעתנית. קשה לכתוב ביוגרפיה אובייקטיבית חייב להודות, ואני מעדיף שהאידאולוגיה תהיה הפוכה כדי שנוכל להעביר גם ביקורת על המנהיגים המהוללים ולא רק לשמוע אגדות ומיתוסים. בגין, ביתרי, שהיה ראש האצ"ל(מה שהוא דאג להזכיר בכל אפשרות והתגאה בכך) לא היה אהוד במיוחד על בן ג”

“בגין האיש והמיתוס- האדם כאשר הייתי בכיתה ו' התודעתי לראשונה לקיומו של מנחם בגין כאשר מורתי דיברה עליו בהערצה- כאדם דגול וצנוע שהיווה מודל ומופת בחייו . הספר של אבי שילון מציג דמות אנושית יותר בעלת חולשות אנושיות, בעלת אינטרסים אישים , גינוני כבוד ומלודרמטיות אך גם מתוך ספרו עולה דמותו המרגשת של בגין מנהיג יהודי ישר דרך , אידליסט החיי בצנעה אשר שאף תמיד לדאוג לרווחת העם היהודי באשר הוא. איש מר”

“כשבגין פרש מראשות הממשלה כשהוא שבור נפשית וגופנית הוא היה בסה"כ בן 70 (השוו לנתניהו שמגיע בגיל זה לשיאו, או לברק) והוא שימש בתפקידו רק 6 שנים. אבל בתקופה קצרה זו בגין שינה את פניה של מדינת ישראל ואנו חיים כיום במדינה שהוא הותיר אחריו, לטוב ולרע (זה כבר תלוי בדעתכם האישית). השפעתו שנייה רק לזו של בן גוריון, שהקים את המדינה והכתיב את אופייה עד עלייתו של בגין. אז מי הוא היה, הגלותי, האופוזיציונר הנצח”

“באמצע שנות ה-60 כשלמדתי בביה"ס יסודי ממלכתי בת"א ,מדי יום היו עורכים בשעה שמונה בבוקר מסדר לכל התלמידים מכיתה א' -עד ח' שכלל התעמלות ושירה.נזכרתי בשיר אחד מאותם ימי התום: שיר בוקר "בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל, אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל. מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחְרֵש”

“הרבה ישראלים מתגעגעים למנחם בגין. הרבה צעירים בקושי יודעים מי זה. אבי שילון כותב ביוגרפיה מאוד מחמירה ונראית הרבה פעמים לא אובייקטיבית ודעתנית. קשה לכתוב ביוגרפיה אובייקטיבית חייב להודות, ואני מעדיף שהאידאולוגיה תהיה הפוכה כדי שנוכל להעביר גם ביקורת על המנהיגים המהוללים ולא רק לשמוע אגדות ומיתוסים. בגין, ביתרי, שהיה ראש האצ"ל(מה שהוא דאג להזכיר בכל אפשרות והתגאה בכך) לא היה אהוד במיוחד על בן ג”

“בגין האיש והמיתוס- האדם כאשר הייתי בכיתה ו' התודעתי לראשונה לקיומו של מנחם בגין כאשר מורתי דיברה עליו בהערצה- כאדם דגול וצנוע שהיווה מודל ומופת בחייו . הספר של אבי שילון מציג דמות אנושית יותר בעלת חולשות אנושיות, בעלת אינטרסים אישים , גינוני כבוד ומלודרמטיות אך גם מתוך ספרו עולה דמותו המרגשת של בגין מנהיג יהודי ישר דרך , אידליסט החיי בצנעה אשר שאף תמיד לדאוג לרווחת העם היהודי באשר הוא. איש מר”