אז מה יש בספר הזה?
אוסף של סיפורים קצרים, כתובים בשפה עשירה.
כמה עשירה? עשירה מאוד, אולי אפילו יותר מדי לפעמים. עמוסת דימויים מפתיעים, מעניינים, לולייניים, מוגזמים לפעמים, כמו להטוטן שזרק יותר מדי כדורים לאוויר.
ובגזרת התוכן?
אוסף סיפורים על הציבור החרדי (ואחד או שניים על הציבור הדתי לאומי).
הסיפורים מתארים את החברה, כפי שהסופר ככל הנראה רואה אותה ומכילים גם ביקורת חברתית.
אף אחד מהם לא יגרו

הרגע הזה שאתה צריך לכתוב ביקורת על ספר שאתה לא ממש יודע להגדיר. אתה מוחק ומוחק, ואיכשהו בין לבין מתפלקות אותיות.
טוף, אז ככה. אנחה שמנסה להשהות עוד קצת את המחשבה לפני שתתחיל לשצוף, אז ככה, זה ספר מורכב. מצד אחד, התענגתי עליו, מצד שני זה היה עונג מאוד אישי. קשה לי לחשוב על הרבה קוראים עם ביוגרפיה כזו שתאפשר להם להבין מה לעזאזל רוצה המחבר הגאון הזה.
גאון? כן. כמה הוכחות יש לי לכך.
מה שהיהודי עו