וואו איזה ספר, הספר מספר על פציעתו של הקצין אהרון קרוב שהוגדר כפצוע הקשה ביותר במבצע עופרת יצוקה, הספר מסופר מעייניו של אביו <mark>זאב קרוב</mark>, הספר מספר על שעותיו הראשונות של הפציעה של אהרון והיתמודדות של המשפחה הקרובה אישתו צביה אימו חיה ואביו זאב וכול משפחתו ומשפחתה של צביה, זאב חושף בפניינו את התקווה הדאגה התפילה שלהם משפחתו, ואהבה הדאגה והתפלה של כול העם, הוא מספר על הדילמות והחששות שלהם בכול רגע מאז

בשנת 1979 נפצע חברי הטוב בתאונת דרכים מחרידה. הוא היה אז קצין בחטיבה 300 שישבה בצמח. יום שישי הוא יצא הביתה ברכב החטיבתי של אז רנו 4. ברכב ישבו שלושה קצינים ונהג.
כשהגיעו לצומת גולני ליד טבריה שרפה משאית סמי טריילר אור אדום ונכנסה ברנו. הגג של הרנו נפתח כמו מכסה של קופסאת שימורים פוגעת בארבעת החיילים .
הקצין שישב מקדימה נהרג במקום ושלושת האחרים יצאו מהתאונה עם פגיעות ראש מחרידות. יעקב חברי אשר

ספר מדהים ומרגש ברמות.
הרב <mark>זאב קרוב</mark> כתב את הספר בצורה מקסימה. ממש אפשר לחוש באהבת ישראל שלו ושל משפחתו, וכשאני אומרת "אהבת ישראל", אני מתכוונת לאהבת כל עם ישראל, ללא הבדלי דעות או אמונה. הספר העביר לי בצורה טובה איזה אנשים מקסימים יש לנו במדינה- כל האנשים שעזרו ותמכו במשפ' קרוב.
אהבתי מאוד את הספר הזה, שכתוב בצורה אנושית ונוגעת ללב. מומלץ לכל אחד! :)

ישנם רגעים מועטים בהם תעצומות הנפש שלנו מתבטאות. אהרון <mark>קרוב</mark> הקצין שיצא מביתו למחרת חופתו לא עשה זאת ממניעים אישיים. הוא הרגיש שהוא עם והתחיל ללכת. הוא הלך למלחמה בשבילי ובשביל כולנו. הוא נפצע אנוש לאחר שהתפוצץ מטען מעל לראשו בעופרת יצוקה. לאורך כל שלבי החלמתו הוא לא איבד את התקוה ואת השמחה. הוא ומשפחתו מלמדים את כולנו שיעור נפלא, מה העם הזה באמת! רחוק מכל המחלוקות הקטנות עם ישראל אחד ומאוחד. הוא ר

המילה ביקורת אינה מתאימה למילים הקטנות שאני רוצה לכתוב. יש ספרים ויש ספרים יש טובים ויש פחות טובים. אין הגדרה שמסוגלת להקיף ספר זה. אירועי הספר מדהימים ואנו קטנים מכדי להבין את עוצמת פועלו של אהרן. אהרן בעל גנים מיוחדים שאין פוגשים יום יום.עם קריאת משאו של האב <mark>זאב</mark> ניתן להבין ולו במעט מהיכן נשאבים גנים מיוחדים אלה. "בגלל אבות תושיע בנים" מתאים לאירועי ספר זה. דומה כי כל מילה שאוסיף רק תגרע מעוצמת ה

הספר "בלבב פנימה" פשוט מדהים אין מילים אפילו לתאר כמה!
הספר מדבר על החייל אהרון <mark>קרוב</mark> שהלך להלחם אחרי חתונתו ושנפצע אנוש אם אפשר להגדיר כך את מצבו במבצע עפרת יצוקה ואת תהליך הנס שהיה לו במלוא מובן המילה והשיקום.
האב הוא זה שמספר את הסיפור הכל כך מדהים!
האב מספר שלכל אורך התהליך שעברו עם בנם החייל היו אנשים שפשוט שאלו לשלומו עזרו לאורך הדרך והם לא הכירו בכלל את המשפחה והחייל רק את סיפורו מהחדשו

אולי בגלל שהכרתי את שניהם קצת יותר <mark>קרוב</mark> מרוב העולם (למדתי בערך אצל הרב <mark>קרוב</mark>, בישיבה בה למד אהרון), ושמעתי לא פעם הרבה מהסיפורים בספר בשיחות ישירות, קל לי יותר שלא להתפעם מהסיפור האדיר והמרגש הזה, וכן להתייחס לספר כספר.
הספר כתוב בסדר, מספר סיפור מעניין, אבל קצת חוזר על עצמו, ונמרח קצת בכמה קטעים. ובכל זאת - למי שרוצה להכיר את הסיפור טוב יותר, וללמוד ולקרוא דברים אמיתיים על אנשים גדולים - חובה!

סיפור מרגש על קצין שיום לאחר חתונתו נשלח להילחם בשביל המדינה שלו ושבוע וחצי אחרי זה נפצע באורח אנוש. ולאחר מכן מתואר מסע ההתאוששות שלו.
נשמע כמו סיפור שנכתב ע"י תסריטאי בהוליווד אבל זה סיפור אמיתי ומפעים שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
מי שכתב את הספר הוא אביו של הקצין. ניכר שהסופר אינו כותב ברמה ספרותית גבוהה והוא גם מציין זאת, אבל זה חלק ממה שגורם לספר לגעת לכל אחד עמוק בלב.
ספר אופטימי בצורה בא

סיפור אמיתי וחזק על אמונה ציונות ובכלל על המשמעות להיות ישראלי ויהודי בארצנו ובמדינתנו המתחדשת.
קצין צעיר, בחור בתחילת חייו שיום לאחר חתונתו עוזב את ביתו החדש ואת אשתו לעמוד עם ובראד חייליו בלחימה בעזה במטרה להביא קצת שקט ליושבי הדרום מהטילים הנורים אליהם.
פציעה קשה, רופאים שכמעט לא נותנים סיכוי, אך אמונה עצומה, כח רצון, נחישות ותמיכה מכל חלקי העם בישראל ואף מיהודים מחו"ל המלווים התאוששות רפואית