» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (39):
היסטוריה,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
ספרים יוונים קלאסיים,
ספריעד- מקור ראשוני ותרגומים של יצירות מופת,
ספרות יוונית - רומית,
לקריאה,
נראה מעניין,
נו, רשימה,
ספרים שאני מחפש,
היסטוריה קלאסית,
ספרים שקראתי,
ספרים שאקח לאי בודד,
צריך להשיג,
לקריאה,
העת העתיקה- יוון ורומא,
Ellada,
מבוקשים חדשים,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
לקנות,
read in,
היסטוריה למכירה,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
היסטוריה עתיקה,
רוצה לקרוא,
פילוסופיה,
לא דחוף,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
היסטוריה פילוסופיה מדע וביוגרפיות,
לקרוא,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
קלאסי,
הספרים הכי מבוקשים,
רשימת ספרים שקראתי,
לקרוא בקרוב,
להשיג בהקדם,
היסטוריה,
רשימה,
עיון כללי - היסטוריה, פילוסופיה,
חיפושים,
עוד ...
|
|
3.
|
|
הביוגראפיות:
סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס, תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי....
|
|
4.
|
|
"אל לנו לפסוח גם על הדברים השכיחים אלא להקצות להם מחשבה ולהוקיר תודה שאנו חיים, בריאים, רואים את אור השמש, שאין מלחמה או מחלוקת, שהאדמה מאפשרת לעבד אותה והים נוח להפלגה, לאלה הרוצים בכך; הרי שביכולתנו לדבר, לעשות, לשתוק ולהינפש. דברים אלה, בהימצאם, ישמחו אותנו יותר, אם נעלה ברוחנו תמונת מצב דמיונית שבה הם אינם קיימים ונזכיר לעצמנו תכופות עד כמה הבריאות היא דבר נכסף לחולים, השלום לנלחמים, רכישת מוניטין וידידים לזר לא מוכר בעיר כה גדולה, וכמה כואב כשדברים אלה נגזלים לאחר שהיו ברשותנו. אם ננהג כך, לא ייראה בעינינו שום דבר כבעל ערך גדול כאשר יאבד, אך בהיותו שלם ובטוח - כזניח (שהרי אם דבר מה אינו ברשותנו ערכו לא גדל בשל כך), וכן אל לנו לרכוש דברים ולהחשיבם כגדולים ולרעוד מפחד - כאילו מדובר ברגוש גדול - פן יגזלו מאיתנו, ובכל זאת, כשהם ברשותנו - לפסוח ולזלזל בהם כלא ראויים לכלום. אלא, יש להרבות ולהשתמש בהם כדי לשמוח ולהפיק מהם הנאה, כך שגם את אובדנם, אם יקרה, נוכל לשאת ביתר קלות."
פלוטרכוס, היסטוריון, ביוגרף ופילוסוף יווני, נולד בשנת 46 לספירה בערך במרכז יוון, מת בשנת 120 בערך. מוצאו ממשפחה עשירה וספוגת תרבות; את רוב חייו חי ביוון, אם כי ביקר במצרים ובאיטליה ואף לימד ברומא. חוג מכריו וידידיו היה רחב ביותר. בצעירותו למד פילוסופיה באתונה.
ב"על שלוות הנפש" פלוטרכוס עוסק בשביעות הרצון, כלומר בנינוחות, בחדווה ובשלווה - מונחים המבטאים את היכולת לשאת את המציאות בשוויון נפש, אך לא באדישות מוחלטת, אלא מתוך התמודדות פעילה המהולה בשמחה ובביטחון פנימיים. פלוטרכוס דן כאן באיזון הנפש, ברוגע, בשלווה הפנימית, בחיים המאושרים.
המתרגם אברהם (אבי) ארואטי, נולד ב-1976 בישראל. לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. עוסק בעיקר בשירה האפית היוונית והלטינית וכן בהוראת אנגלית, היסטוריה ומיתולוגיה של העולם הקלאסי במסגרות אקדמיות שונות....
|
|
5.
|
|
ספרטה הייתה אחת משתי המדינות החשובות ביותר ביוון. בעוד אתונה עמדה בראש הגוש הדמוקרטי, עמדה ספרטה בראש הגוש האוליגרכי ומשכה אליה תשומת לב רבה הודות לעוצמתה, לסדריה המדיניים, לחינוך אזרחיה הקפדני ולכוחה הצבאי. האזרחים הצטיינו בצניעות הליכותיהם, במשמעת, בציות לחוקים, בגבורתם ובמסירותם למדינה.
סיפורים רבים סופרו על ספרטה שהיללו את חיי אזרחיה. האגדה והמציאות התערבבו בסיפורים זו בזו, אך האידאליזציה של ספרטה האריכה ימים יותר מן המציאות ההיסטורית. ספרטה חדלה מלהתקיים, אבל המיתוס של ספרטה הוסיף ומוסיף לחיות. גם היום שגורות בפינו מטבעות הלשון: `אורח חיים ספרטני`, סגפני ומסתפק במועט, ו`דרך התבטאות לקונית`, קצרה ושנונה.
בספר מובאות שלוש יצירות של פלוטרכוס, אסופות של אמרות של גברים ספרטניים, נשים ספרטניות ומנהגים ספרטניים עתיקים ...
|
|
6.
|
|
מכלל יצירותיו של פלוטרכוס נשאו חן בעיקר הביוגרפיות הכפולות של אישים יוונים ורומים ... בביוגרפיות הכפולות פלוטרכוס בוחן חיי איש יוון לצד חיי איש רומא ומשווה ביניהם, כדבריו 'כיצד טבעם ומזגם דומים'. ההשוואה היא הרעיון המרכזי של היצירה. דמות אחת זורה אור על האחרת במובלע, עד להשוואה המפורשת בסיום ... פלוטרכוס מבקש קודם לכול לתאר אופי ומידות ... לא המעשים הם המרכז אלא הסגולות האישיות ... ליקורגוס ונומה הם גיבורי תרבות מעבר רחוק, אגדי למחצה. הם זכו לשם של מחוקקים נעלים שבפעילותם שינו את אופי עמם ... ליקורגוס היה מדינאי חכם, חתר לאיפוק ולפשטות ויצר רוח חדשב בספרטה בשיטת החינוך שהנהיג. נומה היה המנהיג הרומי היחיד שהצליח להסב את עמו ממלחמה ומתאוות בצע לעיסוקי שלום.
...
|
|
7.
|
|
"אין לראות בדברינו אלה קטרוג, כי אם מרפא לפטפטנות; הלא אנו מחלימים מחוליינו על ידי אבחנה וטיפול, אך תחילה מגיעה האבחנה. הן איש אינו מתרגל להימנע ולסלק מנפשו את מה שלא מעיק עליו; אך החוליים גורמים לתעוקה רק כאשר אנו תופסים בעזרת ההיגיון את הנזקים והבושה שבאים בעטיים. כך אפוא עתה מבינים אנו בעניינם של פטפטנים: בחפצם לְהֵאָהֵב יעוררו שנאה, ברצונם להועיל יהיו לטורח, הם נדמים בעיני עצמם כנערצים, אך למעשה נלעגים, יבזבזו את כספם בלי להשיג מאום, לחבריהם יעשו עוול, יסייעו לאויביהם ואת עצמם יהרסו. לפיכך זוהי ראשית המרפא והמזור לחולי: שיקול דעת לגבי הבושה והסבל הנובעים ממנו." [מתוך הספר]
פְּלוּטַרְכוֹס איש כַירְוֹנֵיאָה, בן המאות הראשונה והשנייה לספירה, היה מאחרוני ההיסטוריונים של יוון. הוא מוכר לקוראי העברית בעיקר על שום הביוגרפיות המקבילות שחיבר על אנשי שם יוונים ורומים. עם זאת, חלק הארי של יצירתו הספרותית שהגיעה לידינו הוא אוסף חיבורים הקרוי "מורליה", דהיינו, כתבי מוסר, שהם אסופה של מסות ודיאלוגים שעניינם רטוריקה, חינוך, פילוסופיה של המוסר, דת, מדע וספרות.
על הפטפטנות הוא אחד החיבורים היפים והטובים באסופה זו. בכשרונו הספרותי מתאר פלוטרכוס את הפטפטנות כנגע שיש למגרו. הוא מעשיר את חיבורו בסימוכין מן המורשת הקלסית ובהצגת טיעונים עקביים ומעוררי השראה. היצירה מחכימה ובו בזמן משעשעת את קוראיה, היות שהכתוב בה הוא עדכני לזמננו אנו ממש כשם שהיה לקוראיו העתיקים.
אברהם ארואטי הוא חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת תשע"ח ופרס היצירה למתרגמים לשנת תשע"ז. עם תרגומיו בסדרת "זמן לפילוסופיה" של נהר ספרים נמנים "מחשבות לעצמי" מאת מרקוס אורליוס, "המדריך" מאת אפיקטטוס, "על החיים המאושרים" מאת סנקה, "על המוות" מאת קיקרו ו"על שלוות הנפש" מאת פלוטרכוס....
|
|
