בהתחלה חשבתי שאני לא יקרא את זה בגלל שמה לאחד שוויצרי ולרואנדה. זה כמו כל האלה מאנגליה שהתחילו לכתוב בשנים האחרונות על רוסיה בזמן של הקומוניזם. אני לא קורא את זה שאני מרגיש שאם למישהו אין את הקשר עם מה שהוא כותב מיד ראשונה אז זה לא אותו דבר. אני יודע שאפשר לעשות תחקיר ויש כמה סופרים שכל העבודה שלהם זה ככה אבל אני יותר אוהב שמישהו כותב על דבר שכואב לו או על דבר שהוא מרגיש שזה חלק ממנו בתור בנאדם.