<mark>רענן שקד</mark> <mark>רענן שקד</mark>.
קוראת את הטורים שלו מגיל כלום...
ואף נפגשתי איתו פעם אחרי הרצאה על כתיבה ובעקבות השיחה בינינו החלטתי להעניק לו ספר מפרי עטי.
זה די נדיר שמפגש עם מישהו מפורסם גורם לי לחבב אותו יותר מקודם,
אבל באמת מדובר באדם שפיו וליבו שווים.
לא יצא לי להכיר הרבה אנשים ישרים בתחום הזה,
ויש לי גם ביקורת על הדעות הפוליטיות שלו ועל הקשר לריאליטי...
אבל באתי לדבר על הספר נטו.
הספר הוא ספר ה

יואו יואו יואו הבנתי משהו מה זה חשוב!

תמיד שאלתי את עצמי למה <mark>רענן שקד</mark> לא עושה משהו עם כישרון התסריטאות שלו חוץ מלריב עם אנשים בפייסבוק על פוליטיקה ולרמוז שהם חיים בסרט.
שמתם לב פעם שהדבר היחיד שהוא כתב והייתה לו תהודה זו סדרה על כך שהורות זה בלתי הפיך?
גם בזה נאשים את הילדים, רענן?
שבלעדיהם אין לך חומר לכתוב סדרה?
שהם ייבשו לך את ביצות החולה של ההשראה?!
תיכף תגיד שגם עבורם בכלל ייסדת את ק

לקחתי אותו מהספריה בגלל הסופר ולא התאכזבתי.
בסטימצקי הספר ממוקם בקטגוריית הורות ולידה, אבל... אני חושבת שאם אתם חושבים לקנות את הספר למישהו שעומד להיות אבא, כדאי שתעשו את זה אחרי הלידה (כשכבר אין דרך חזרה ;-)).
ספר חמוד-חמוד שמרכז בפרקים קצרים את חוויות ההורות (וקצת לפניה) של <mark>רענן שקד</mark>, שרובנו מכירים כמבקר טלוויזיה וכו', שחושף בספר הזה הרבה מעצמו ומחייו.

טוב, אני לא מאושרת יותר אחרי שקראתי את הספר הזה.
אבל אולי זה לא העניין מבחינתי, אולי אני נהניתי דווקא מכך שבמקום להגיד לי איך להיות מאושרת הספר הזה חלק איתי את המרירות.
לא היו לי ציפיות גדולות מהספר, החלטתי לקרוא אותו כי הוא קצר, כי אני לא מאושרת, וכי הרגשתי חמוצה כמו הלימון על הכריכה, במילים אחרות - פשוט הרגשתי שאני אזדהה.

סך הכול היה לי נחמד, לא בטוחה אם לקחתי ממנו תובנות גדולות, אבל נהניתי