רענן שקד רענן שקד.
קוראת את הטורים שלו מגיל כלום...
ואף נפגשתי איתו פעם אחרי הרצאה על כתיבה ובעקבות השיחה בינינו החלטתי להעניק לו ספר מפרי עטי.
זה די נדיר שמפגש עם מישהו מפורסם גורם לי לחבב אותו יותר מקודם,
אבל באמת מדובר באדם שפיו וליבו שווים.
לא יצא לי להכיר הרבה אנשים ישרים בתחום הזה,
ויש לי גם ביקורת על הדעות הפוליטיות שלו ועל הקשר לריאליטי...
אבל באתי לדבר על הספר נטו.
הספר הוא ספר הדרכה שכידוע זה הז'אנר האהוב עלי,
האם הוא באמת שונה מספרי הדרכה אחרים כמו שהוא מבטיח?
אני חושבת שאפשר להגדיר את הכתיבה ככתיבה בסגנון זרם התודעה, כך שמן הסתם התכנים דומים לספרי הדרכה אחרים, ואם מפשטים את העצות לרמתן הבסיסית ביותר מתקבלות העצות של אמא שלי בעיקרון:
"אל תשימי לב למה שאומרים"
"תציבי לעצמך מטרות קטנות"
"תתמקדי במה שיש מולך כרגע"
"יש הפתעות בחיים, תמשיכי במה שאת מוכשרת בו גם אם כרגע זה לא הדבר שכולם מחפשים"
"את חופשיה, אף אחד לא עוצר אותך"
ועוד.
מה ששונה כאן הוא בעיקר השיתוף בסיפור המרגש של רענן על נושאים כמו היתמות, אמריקה, הכתיבה, הגיל וענייני בריאות, נישואין וילדים.
מה שאני אוהבת בכתיבה של רענן זה שהוא גורם לך להרגיש שהוא כמוך, שאצלי בדרך כלל אני מרגישה ככה רק עם כותבים שבאו מהפריפריה, אז זה די מיוחד להצליח לבוא מתנאי חיים לא רעים בסך הכל, ועדיין שיהיה לך מקום בלב לאנשים העניים יותר עם החיים הלא פשוטים.
לרגעים באמת הרגשתי שאני הולכת ליישם חלק מהעצות בספר, אבל פה מגיע הקאץ' -
בניגוד לספרי הדרכה אחרים הספר לא הוביל אותי לעשות שום דבר יישומי, אני חושבת שהוא "מפנק" מדי,
כלומר - בעקבות הקריאה בספרים אחרים יצא ששירטטתי טבלאות, נתתי לעצמי שיעורי בית, כתבתי הרצאה והופעתי איתה וכו'.
בעקבות הקריאה בספר הזה רק המלצתי על הספר הזה.
בטח אנשים שיש להם נטייה לקום ולעשות ינסו להשתמש בטיפים אך אני אישית צריכה גישה פחות מפנקת, שיותר שולחת אותך "לקנא" באנשים שכבר הגיעו לשם, שזה מה שרענן מתחמק ממנו לדעתי, לדבר על אנשים שכן הגיעו לאנשהו, ושכולם יסכימו שהאנשהו הזה נחשקיותר מסתם חיים פשוטים.
אני חושבת שאולי אנשים שלא מסופקים מחייהם רוצים גם שיגרמו להם לעשות את השינוי המהותי ולא רק ללמוד לקבל את עצמם.
















