“כשהיה לי עוד זמן לשחק במחשב המשחקים האהובים עלי היו משחקי תפקידים. אתה בונה לעצמך דמות (בד"כ שמתאימה לימי הביניים) בוחר לה משלח-יד ומוביל אותה ברחבי עולם דמיוני כל שהוא למשימות שעליה לבצע. עד היום אני קורא את ז'אנר הספרים המקביל הלא הם סיפרי הפנטזיה. ותמיד לא משנה מתי בחרתי לדמותי את משלח-היד של הנוכל או פגשתי את הדמות בספר. תמיד דמיינתי אותו כיותר מגנב פשוט. יותר כדמות חלקלק וערמומית אשר תמיד נמ”

“כשהיה לי עוד זמן לשחק במחשב המשחקים האהובים עלי היו משחקי תפקידים. אתה בונה לעצמך דמות (בד"כ שמתאימה לימי הביניים) בוחר לה משלח-יד ומוביל אותה ברחבי עולם דמיוני כל שהוא למשימות שעליה לבצע. עד היום אני קורא את ז'אנר הספרים המקביל הלא הם סיפרי הפנטזיה. ותמיד לא משנה מתי בחרתי לדמותי את משלח-היד של הנוכל או פגשתי את הדמות בספר. תמיד דמיינתי אותו כיותר מגנב פשוט. יותר כדמות חלקלק וערמומית אשר תמיד נמ”