“כבר מהרגע הראשון שראתה את הארנב הלבן, שחלף-עבר בריצה ומלמל לעצמו "Oh dear! Oh dear! I shall be too late", עיניה של אליס נפתחו לרווחה, אפשר לומר שהאישונים התרחבו אל מול המראה הלא שגרתי של אותו ארנב השולף שעון מכיס האפודה שלו. ובעצם איך אפשר להישאר אדיש למראה שכזה? אז כמובן שאליס זינקה על רגליה, השאירה את אחותה מאחור והתחילה לרוץ אחריו עד שהגיעה למחילת הארנב המפורסמת שהיתה המעבר שלה מהמציאות השגרתית”