“"להפציץ (את הכור), או לא להפציץ? זו השאלה". בפרפראזה קלה זו על שאלה פרי עטו של שייקספיר ניתן לסכם את התלבטויות ההנהגה שלנו בקשר לכור האיראני. ובעצם, הפרפראזה אינה בלתי-קשורה לשאלתו של המלט: To be, or not to be, that is the question, שהרי מדובר בשאלה שעלולה להיות קיומית. בהיסטוריה האנושית ידועים שני מקרים בלבד של השמדת כורים גרעיניים. הספר "תמוז בלהבות" עוסק במקרה הראשון: הפצצת הכור העיראקי בש”

“בספרו "תמוז בלהבות" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2007) ) תיאר העיתונאי שלמה נקדימון את אחת המשימות הנועזות והמורכבות ביותר שהוטלו אי־פעם על טייסי הקרב של חיל־האוויר. נקדימון (שאף שימש במשך שנתיים, בטרם המבצע, כיועץ התקשורת של רה"מ בגין) ראיין את כלל משתתפי המבצע ותיאר את השתלשלות האירועים באופן כרונולוגי ומפורט. בשנת 1975 חתם שליט עיראק, סדאם חוסיין, על עסקת רכש דרמטית עם ממשלת צרפת. שנתיים אחר־כך, כבר”

“תקווה שקרסה, זהו סיפורה של התקווה הישראלית שתחילתה בשנות ה-50 , ושענינה היה ליצור טבעת של מדינות שישראל תבנה איתן יחסים אסטרטגיים ושיקיפו את טבעת מדינות העימות עם ישראל. אסטרטגיה זו תחילתה בסוף שנות ה-50 , לאחר שלישראל נודע דרך האמריקנים שאין לה מקום בברית בגדאד שיצרה ארה״ב כמשקל נגד לברית של קע״ם שהובל בידי מצרים ונשען על ברית המועצות כתומכת ראשית. לכן פנתה ישראל למדינות הפריפריה באזור המזרח התי”

“ספר מעולה שגם לאחר 25-30 שנה לא נס ליחו ולצערנו אקטואלי (שוב) גם כיום כשהאיום האיראני מתנוסס מעל למדינת ישראל ושאר העולם. כשקראתי ב- 1986/7 את המהדורה הראשונה (שיצאה ב- 1986) של 'תמוז בלהבות' הערכתי מאד את הספר ואת התחקיר המקיף, את ההחלטה האמיצה של ממשלת ישראל ובראשה מנחם בגין, את המודיעין המוצלח, ואת הביצוע המזהיר של צה"ל. המהדורה השנייה משנת 1993 חושפת מידע נוסף וחדש, פחות "מצפינה" את שמות הטי”

“"להפציץ (את הכור), או לא להפציץ? זו השאלה". בפרפראזה קלה זו על שאלה פרי עטו של שייקספיר ניתן לסכם את התלבטויות ההנהגה שלנו בקשר לכור האיראני. ובעצם, הפרפראזה אינה בלתי-קשורה לשאלתו של המלט: To be, or not to be, that is the question, שהרי מדובר בשאלה שעלולה להיות קיומית. בהיסטוריה האנושית ידועים שני מקרים בלבד של השמדת כורים גרעיניים. הספר "תמוז בלהבות" עוסק במקרה הראשון: הפצצת הכור העיראקי בש”

“בספרו "תמוז בלהבות" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2007) ) תיאר העיתונאי שלמה נקדימון את אחת המשימות הנועזות והמורכבות ביותר שהוטלו אי־פעם על טייסי הקרב של חיל־האוויר. נקדימון (שאף שימש במשך שנתיים, בטרם המבצע, כיועץ התקשורת של רה"מ בגין) ראיין את כלל משתתפי המבצע ותיאר את השתלשלות האירועים באופן כרונולוגי ומפורט. בשנת 1975 חתם שליט עיראק, סדאם חוסיין, על עסקת רכש דרמטית עם ממשלת צרפת. שנתיים אחר־כך, כבר”

“תקווה שקרסה, זהו סיפורה של התקווה הישראלית שתחילתה בשנות ה-50 , ושענינה היה ליצור טבעת של מדינות שישראל תבנה איתן יחסים אסטרטגיים ושיקיפו את טבעת מדינות העימות עם ישראל. אסטרטגיה זו תחילתה בסוף שנות ה-50 , לאחר שלישראל נודע דרך האמריקנים שאין לה מקום בברית בגדאד שיצרה ארה״ב כמשקל נגד לברית של קע״ם שהובל בידי מצרים ונשען על ברית המועצות כתומכת ראשית. לכן פנתה ישראל למדינות הפריפריה באזור המזרח התי”

“ספר מעולה שגם לאחר 25-30 שנה לא נס ליחו ולצערנו אקטואלי (שוב) גם כיום כשהאיום האיראני מתנוסס מעל למדינת ישראל ושאר העולם. כשקראתי ב- 1986/7 את המהדורה הראשונה (שיצאה ב- 1986) של 'תמוז בלהבות' הערכתי מאד את הספר ואת התחקיר המקיף, את ההחלטה האמיצה של ממשלת ישראל ובראשה מנחם בגין, את המודיעין המוצלח, ואת הביצוע המזהיר של צה"ל. המהדורה השנייה משנת 1993 חושפת מידע נוסף וחדש, פחות "מצפינה" את שמות הטי”